מבט לעומק
מוסף המאמרים הינו במה המיועדת למי שמעוניינות.ים להרחיב את ידיעותיהם.ן על המלחמה בעזה מעבר לדו"ח שנמצא בליבת האתר. בעוד הדו״ח מתמקד בדיווח עובדתי, המאמרים יספקו ניתוח של היבטים שונים של המלחמה מנקודת מבט אקדמית – היסטורית, סוציולוגית, משפטית, ועוד – לצד נקודת מבט אישית. מטרתנו להציע פרספקטיבות ביקורתיות ביחס לשיח הציבורי המקובל אודות המלחמה הישראלית נגד עזה, הגדה המערבית והקיום הפלסטיני בכלל, כאלה שלא זוכות להישמע בכלי התקשורת הדומיננטיים.
למדור "מבט לעומק" צוות אקדמי האמון על קריאת המאמרים ועריכתם. ניתן ליצור קשר ולהציע מאמרים, כאן: adeeperlook@proton.me.
-
ישראל פועלת להקרסת הרשות הפלסטינית – ולריסוק אפשרויות החיים בגדה
אביב טטרסקינובמבר 5, 2025בשנתיים האחרונות, בחסות מלחמת ההשמדה בעזה, פועלת ישראל להקרסת כלכלת הרשות הפלסטינית ואיתה - הקרסת החיים הכלכליים בגדה. האמצעים רבים ומגוונים: מזה שנתיים נמנעת העסקתם של פועלים מהגדה בישראל, צעד שכרת את פרנסתה של כחמישית מאוכלוסיית הגדה. בנוסף, באמתלות שונות, ישראל ניכתה בשנתיים האחרונות כ-4 מיליארד שקלים מכספי המיסים המגיעים לרשות הפלסטינית - וכך פוגעת באופן מתמשך בפרנסתם של עובדי המגזר הציבורי. הרס בתים במחנות הפליטים, עקירת מטעים ומניעת מסיק - פוגעים אף הם בכלכלת הגדה. החברה הישראלית אדישה לחלוטין נעשה בגדה, אך תהליכים אלה מצטרפים לנעשה בעזה, לכדי קמפיין למיטוטה המוחלט של החברה הפלסטינית.
-
רעב בעזה, בהתבסס על נתוני ישראל
מאת: דני גליקאוקטובר 23, 2025מאמרו של דני גליק מבקש להראות שבהסתמך על נתונים ישראלים בלבד, ניתן להראות כי ישראל הרעיבה את רצועת עזה באופן מכוון, וכי בפעמים קודמות בהן ניסתה ישראל לבלום את כניסת המזון לרצועה, היא נבלמה על ידי הקהילה הבינלאומית. הוא מראה גם כי אין ראיות לאחריות חמאס להרעבה הממושכת. כאשר הוא בוחן את דיווחי צה"ל מול דיווחים של גופים מקצועיים של בינלאומיים, הוא מוצא שאמינותם של האחרונים גבוהה יותר, שמערכת הבטחון לעיתים קרובות מסלפת ומעלימה מידע, ושהעיתונות הישראלית משתפת פעולה עם השתקה והסתרה זו.
-
כדי לפתור רעב מעשה ידי-אדם, צריך להפסיק להרעיב
מאת: עלמה איגראאוקטובר 16, 2025כדי לנסות וללמוד משהו על מדיניות ההרעבה של ישראל בעזה ועל האפשרות לפתור את אסון הרעב מעשה ידי-אדם, עלמה איגרא חוזרת למקרה שנחשב יוצא דופן בהיסטוריה של ההרעבה במאה השנים האחרונות, חורף הרעב של 1945-1944 בהולנד. במשך מעל חצי שנה, רעבו 2.6 מיליון הולנדים. עשרים אלף מתוכם מתו מהרעבה במהלך התקופה. הרעב בהולנד, מדינה עשירה, היה תוצר של מצור כפול. מצד אחד, מצור גרמני שנועד לשבור את ההתנגדות לכיבוש הנאצים במערב הולנד, ומצד שני, מדיניותן של בעלות הברית, בריטניה וארצות הברית, למנוע מהכוחות הנאצים גישה לדלק וסחורות אחרות שהיו עשויות לסייע לגרמנים במאמץ המלחמתי. הן גרמניה הנאצית והן בעלות הברית החשיבו, בהתאם להיררכיות הגזעניות והתרבותיות לפיהן הבינו את העולם, את הולנד כמדינה של אנשים לבנים בני תרבות, כלומר, כמי שתושביה ראויים לאהדה רבה יותר מאשר הקורבנות של מקרים דומים של הרעבה מכוונת במזרח אירופה למשל, שלא לדבר על קולוניות מרוחקות. למרות זאת, בריטניה וארצות הברית העדיפו את השיקול הצבאי של המשך מצור הסחורות על הכוחות הנאצים, על פני האפשרות לספק בצורה יעילה מזון וסחורות להולנדים הרעבים. נחושים לא לשבור את מצור הסחורות על הגרמנים, את הסיוע שהגישו להולנדים הרעבים, הגישו הבריטים וארצות הברית באמצעות הצנחת משלוחי מזון ממטוסים. הצנחת המזון, המוכרת לנו מהשנתיים האחרונות גם מרצועת עזה החרבה, יצרה דימויים איקוניים שנחקקו בתודעה הלאומית ההולנדית. אבל, בדיוק כמו בעזה של ימינו, את בעיית הרעב היא לא פתרה, כיוון שמדיניות של הרעבה לא מסתכמת רק במניעת מזון, אלא בהריסת כל מה שמאפשר לחומרי גלם להפוך לאוכל עבור מי שזקוקים וזקוקות לו. כדי שזה יקרה, כדי שמזון יהפוך לאוכל הנגיש וזמין למי שהכי זקוקים וזקוקות לו – ילדים, קשישים, א.נשים חולים, נשים בהיריון ונשים מיניקות – הוא זקוק לרשתות רחבות של מערכות יחסים אנושיות, של תעבורה, טכנולוגיות, ותנאים סביבתיים. הרעבה מכוונת מחריבה את הרשתות הללו. מזון לבדו, בוודאי לא בכמויות שאפשר להצניח מהשמיים, לא יכול לפתור רעב במצב כזה. בהולנד, כמו בעזה, מרגע שהרעבה הפכה לאחד מכלי המלחמה והעולם לא עשה דבר מלבד לנופף באצבע נרפית, המרעיבים לא ויתרו עליו מרצונם. כדי לעצור רעב שהוא תוצר של הרעבה מכוונת של אוכלוסייה שלמה, צריך לעצור את המלחמה שההרעבה משרתת.
-
הליברליזם הישראלי, הכחשות ורצח עם
מאת: אבי-רם צורףספטמבר 30, 2025במאמר זה אבי-רם צורף מנתח את תפקיד המפתח של המחנה הליברלי היהודי בישראל ברצח העם בעזה, בהכחשתו ובהצדקתו המוסרית. לטענתו, א.נשי מחנה זה מתעקשים לראות עצמם כמתונים ומהוגנים לעומת גורמים המכונים ״משיחיים״, אך בפועל הם מעולם לא ביקרו את מדיניות ממשלת הימין כלפי פלסטינים, ובפרט את פעולותיה בעזה. המאמר מתאר את עליית הליברליזם הישראלי משנות השמונים ומראה כי גם בתקופה שבה העז לערער על הפעלת כוח צבאי כלפי הפלסטינים, היה זה ביטוי לתפיסת עצמי חדשה של בן מעמד הביניים החילוני כסובייקט רגיש וחומל, ולא תביעה פוליטית לשינוי מבנה הכוח ו/או הכרה בזכויות הלאומיות הפלסטיניות. לאחר האינתיפאדה השנייה, השיח הליברלי האשים את הפלסטינים בכישלון הסכם אוסלו ובכך הצדיק את המשך השליטה בפלסטינים והפעלת הכוח הצבאי. במקביל, הליברלים התמקדו בזכויות פרט ליהודים, ובייחוד בזכות של נשים ולהט״ב לשוויון בשירות הצבאי. מגמה זאת העמיקה בימי המחאה נגד הרפורמה המשפטית, שהתעלמה במופגן מהכיבוש ומהמצור על עזה, לטובת עיסוק בפוליטיקה מחנאית פנים-יהודית. עמדה נרקיסיסטית זו היא שמאפשרת את ההכחשה הליברלית של רצח העם בשנתיים האחרונות. צורף מסכם כי הדרך לכינון עתיד של חיים בארץ מחייבת הכרה מלאה בזכויות הלאומיות של הפלסטינים וחלוקה שוויונית של משאבים וכוח לקראת קיום משותף דו-לאומי.
-
חמלה כמעשה פוליטי של התנגדות
לואליין בארנסספטמבר 4, 2025לרוב אני לא מצליחה לבכות כשאני מתרגמת עדויות רופאים מעזה. בת הזוג שלי מעודדת אותי לבכות, אומרת שבכי משחרר. אני יודעת שזה נכון, אבל לא מצליחה. אני מתרגמת עדויות והן מצטרפות לסיפור מחריד, קוהרנטי. לכל אחת מאיתנו יש ידע אישי של אנושיות משותפת, בעזרתו אנחנו יכולות להבין ולהיות אמפתיות כלפי אנושיות של אחרות.ים. תרגום עדויות של רופאות שהיו בעזה הוא סוג אקטיביזם שאני יכולה לעשות, כנכה ועם הכישורים שיש לי. התרגום מאפשר לי להשתתף באופן קטן ואישי בשרשרת של אחריות-אישית ואכפתיות. יש לי את הזכות להקשיב עם לב ולהעביר הלאה, את המילים של מי שעושות את העבודה החשובה הזו.
-
על עזה, כלבים ואנשים
מאת: און ברק ואירוס ברוורמןאוגוסט 24, 2025מאמרם של און ברק ואירוס ברוורמן מתמקד בכלבים של עזה, ומראה כי דומיסייד (השמדת המרחב הביתי) אינו השמדה של הסביבה הבנוייה ותו לא, אלא קעקוע של בית במובן עמוק הרבה יותר. הפיכתם של הכלבים מחיות בית ידידותיות לחיות פרא חושפת מה קורה כשהבית נהרס וכשמערכות היחסים האינטימיות שנוהלו בו, לרבות עם חיות מחמד, מתערערות מן היסוד. הפיכתם של הכלבים מחיות בית לחיות ללא בית הביאה לארגון מחדש של יחסיהם עם בני האדם: כלבים ניזונים מחלקי גופות אנושיות, וילדים צעירים מנסים לשכנע את חיות המחמד שלהם לא לטרוף את גופם אם ימותו. השמדת המרחב הביתי מייצר יחסים חדשים בין האדם לבין הכלב, סביב חרדה לשלמות הגוף, תחרות על מזון, ואובדן – אובדן החיים הקודמים בחיק המשפחה ואובדן האפשרות לגדל כלב כחיית מחמד וכחלק מהמשפחה.
-
לבד ובסיכון: המשבר הבלתי נראה של ילדים שנותרו לבדם בעזה
מאת: ד״ר שולמית פינצ׳ובראוגוסט 13, 2025ילדים רבים נותרו בודדים בעזה. לעתים קרובות הם יתומים, ילדים שהופרדו בכח מהוריהם או הושארו מאחור, או חיים ללא השגחה של מבוגר שאחראי להם כמקובל או מבחינה חוקית. במקלטים צפופים, בבתי חולים או במחנות מאולתרים, הם עומדים בפני סיכון חמור להתעללות, הזנחה, ניצול מיני, עבודת ילדים, סחר בבני אדם וטראומה פסיכולוגית ממושכת.
-
רצח עם בעזה?
שמואל לדרמןאוגוסט 5, 2025מזה חודשים ארוכים ניתן לזהות הסכמה רחבה שהתגבשה בקרב חוקרים שמה שישראל מבצעת בעזה הוא למעשה רצח עם (genocide). עם זאת, בכל האמור להגדרה של רצח עם יש להבחין בין שני סוגי שיח שונים: המשפטי והמחקרי. בגלל שבשיח הבינלאומי ההגדרה הסמכותית של רצח עם היא ההגדרה המשפטית, רוב הדיון מתמקד במידה שבה מעשיה של ישראל תואמים את ההגדרה של רצח עם באמנת האו"ם בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם מ-1948.