המראיינת: כשמדובר באזרחים, אם ההריסות או ההלוויות היומיומיות או אפילו התמונות של כל הילדים הרעבים הממתינים בתור לאוכל, לא מעידים עד כמה נוראי המצב בעזה כעת, אז פשוט תקשיבו לרופא הזה. דוקטור פירוז סידהווה הוא אחד מאמריקנים בעלי חמלה רבים המתנדבים ברצועה מוכת המלחמה. כעת הוא כותב במאמר דעה בניו יורק טיימס ונותן הצצה מצמררת לשבועיים שבילה בשטח בחאן יונס.
"כמעט כל יום שהייתי שם, ראיתי עוד ילד שנורה בראש או בחזה ורובם ככולם בסוף מתו, 13 בסך הכל."
הדיווח קורע הלב שלו כולל גם ראיונות עם 65 עובדי בריאות אמריקנים מתנדבים, ואנחנו שומעים את הסיפורים האישיים שלהם המפרטים את הזוועות להן גם הם היו עדים. דוקטור פירוז סידהווה מצטרף אלינו כעת. דוקטור, אנחנו שמחים , לא רק על כך שאתה כאן לדבר איתנו כעת, אלא גם על הזמן שמצאת להיכנס לעזה ולטפל באנשים שתום (Dr. Thomas Surgeon) הצביע עליהם במאמרו, שזה משהו שאסור לנו להמשיך להתעלם ממנו. ואתה לא רק נכנסת לעזה, אלא בנוסף כתבת את המאמר הזה, וגם כתבת מכתב פתוח לנשיא ביידן. למה חשבת שמאמר ומכתב פתוח לנשיא יעשו הבדל או יגרמו לאנשים להקשיב?

דוקטור פירוז סידהווה: כן, תודה שהזמנת אותי, קירה. למה חשבתי שזה יעזור? את יודעת, אני חושב שממשל ביידן צריך להיות מודע למה שנעשה עם הנשק שלנו, אם זה עושה הבדל, אם הם רוצים להקשיב ולראות שמלחמה שבה ילדים נורים בראש מדי יום, מלחמה שבה נשים וילדים מורעבים, מורעבים למוות ממש פשוטו כמשמעו. אין זו מלחמה שהממשלה האמריקנית צריכה לממן לדעתי, ואני חושב שזו כנראה דעת רוב האמריקנים.

המראיינת: ברור שאתה לא לבד במה שהעדת, כי הרבה מעמיתיך סיפרו מקרים מרובים של ילדים שנורו בראש או בחזה בעזה. אני פשוט אשאל אותך בגלוי. האם אתה מאמין שישראל יורה בכוונה בילדים?

דוקטור פירוז סידהווה: אז חשוב לזכור, אני לא חוקר פשעי מלחמה וכך גם אף אחד מעובדי הבריאות שחתמו על המכתב הפתוח שלנו או שראיינתי לכתבה בטיימס, כמו שהזכרת. מה שאנחנו יכולים לומר זה שבאזור הקליטה של כל בית חולים בעזה במשך השנה האחרונה [הגיעו] ילדים נורו בראש, על בסיס יומיומי קבוע. עכשיו האם אחוז מסוים מהם נורה בקרב צולב? כנראה שכן. אבל חוץ מזה, אלא אם כן אתה חושב שהפלסטינים יורים בילדים שלהם בראש, זה אומר שישראלים עושים זאת. אילו זה היה נמשך במשך שבוע ימים אחרי ה- 7 באוקטובר, היית יכולה לומר, ובכן, הם פשוט בזעם מטורף, זה מובן, אבל זה היה הגיוני. אבל זה נמשך כבר שנה. הצבאות הישראליים האלה מאוד מתוחכמים. יש להם ציוד מעקב וידאו. אף פעם לא הייתי בעזה מבלי שהיה רחפן מעל, ממש אף פעם. אז הם יודעים בדיוק במי הם יורים. הם יודעים שזה קורה כבר שנה. המכתב שלי הורד (downloaded), לא המכתב שלי – המכתב שלנו, הורד הרבה מאוד פעמים בישראל. אני יודע את זה רק מהסתכלות על האתר. אז זה לא סוד. הם יודעים מה קורה. זה ממשיך לקרות. אז אנשים יכולים להסיק את המסקנה שלהם האם זה מכוון או לא.

המראיינת: ובכן, אתה יודע שראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו טוען שהצבא שלו נוקט בכל אמצעי אפשרי להגן על אזרחים לפני ביצוע תקיפות. האם אתה מאמין לו אחרי מה שראית?

דוקטור פירוז סידהווה: אם להיות כנה, לא האמנתי לו לפני שהלכתי לשם. אבל זה לא האם אני מאמין או לא מאמין לו? כל ארגון זכויות אדם בעולם אומר את ההפך. אז אני יודע שמה שראיתי בשטח גם לא תואם זאת. אבל חשוב להבין שהאנשים שבאמת יכולים לחקור את הדברים האלה ועושים זאת, לא מסכימים עם ההערכה שלו.

המראיינת: הבנתי. והזכרת את הילדים שרעבים. אנחנו יודעים שיש תת-תזונה חמורה ושהילדים האלה לא רק נורים ונהרגים, אלא הם גם מתים מרעב. ספר לנו מה ראית. הזכרת את זה בקצרה, אבל אם תוכל פשוט לתאר קצת יותר ממה שעיניך ראו, דוקטור.

דוקטור פירוז סידהווה: כמובן. את יודעת, הייתי שם במרץ ואפריל. והייתי בחאן יונס לפני שהיא נהרסה. וכשהייתי שם, בית החולים האירופי שבו הייתי היה המשאב העירוני הטוב ביותר ברצועת עזה כולה. וזה עדיין היה אסון מוחלט וגמור. כל אדם בודד שפגשתי סבל מתת-תזונה, לא רעב למוות. זה שונה. אבל כל אדם שפגשתי סבל מתת-תזונה. כולם דאגו לומר לי זאת, והם הוציאו את הטלפון שלהם והראו לי תמונות ישנות של עצמם ואמרו, "אל תזכור אותי כמו שאני עכשיו, ככה נראיתי פעם". החגורה של כולם הייתה צמודה. זו חברה שמרנית, אז גברים לא נוגעים בנשים שם, אבל כל פעם שהייתי טופח על גבו של גבר, היד שלי פשוט הייתה שוקעת בין שתי עצמות הכתפיים, ממש מתחת לעמוד השדרה שלהם. האנשים האלה עכשיו כבר רעבים במשך שנה. תת-התזונה בתפוצה רחבה. כל חתך כירורגי שעשיתי שם, כל אחד מהם הזדהם. ויש סיבה לכך. זה בגלל שמערכת החיסון של אנשים בתת-תזונה לא עובדת כמו שצריך. זה גורם לבעיה נרחבת עצומה. זה גורם לשיעור מוות עצום בעזה. לא ידוע לחלוטין כמה אנשים מתו, אבל זה יכול בקלות להיות בעשרות אלפים. וזה ממש פשוט לא ידוע. כל כך מפחיד מה שקורה בעזה. אנחנו לא יודעים אם אנחנו מרעיבים עשרות אלפי אנשים למוות, רובם ילדים קטנים. זה מבהיל אותי.

המראיינת: דוקטור פירוז סידהווה, אנחנו לא רק אסירי תודה לך כרופא, אלא פשוט על הקול שלך. לחזור ולספר לנו בדיוק מה אתה רואה. לפעמים קשה מאד להגיע לאמת. אנחנו מעריכים אותך, דוקטור. תודה.