“ארגון הבריאות העולמי מבקש ממני להתפנות לבית החולים אל-שיפא...אני חושבת שזה יסכן את חיי כי אצטרך לעבור דרך קווי אש, כי כרגע אנחנו מוקפים לחלוטין על ידי כוחות הכיבוש והם מקיפים את בית החולים.”
מסוק אפאצ'י מרחף מעל בית החולים אל-קודס, והוא יורה. אני לא יודעת לאן, כי כרגע אני מנסה להתרחק מהחלונות. סוגים אחרים של פגזים, אני חושבת, ירי ארטילרי כבד או פגזים מטנקים, לפי קולות הנפץ שלהם.
המצב בהחלט החמיר. הדבר הכי חשוב בשבילי כרגע זה שארגון הבריאות העולמי מבקש ממני להתפנות לבית החולים אל-שיפא. ושוב, בהתבסס על איך שאני מבינה את הלוגיסטיקה – ושוב, אין לי ניסיון צבאי, אבל יש לי ניסיון מבצעי באזורי אסונות טבע – אני חושבת שזו טעות. כי אני חושבת שזה יסכן את חיי כי אצטרך לעבור דרך קווי אש, כי כרגע אנחנו מוקפים לחלוטין על ידי כוחות הכיבוש והם מקיפים את בית החולים באמצעות רחפנים, סוגים אחרים של כטב"מים, מכונות נפץ, וכמובן חיילי קרקע. הם הצליחו לירות לתוך חניון האמבולנסים הערב ויש כמה חורי כדורים חדשים בכמה מהחלונות בסמטה. אני מתכננת לישון במקום יותר בטוח בבית החולים הלילה, ואת השעה האחרונה ביליתי רק באריזת האוכל והחפצים האישיים שלי. אני בסדר. אני פשוט… זה יהיה ממש נהדר אם אנשים שיש להם קשרים בתוך ארגון הבריאות העולמי יקשיבו למה שאני אומרת בכל הנוגע למצב הבטיחות עכשיו, כי אני על הקרקע, ואני כאן. לשלוח שיירה לבית החולים הזה כדי לאסוף אותי ולקחת אותי לאזור יעד אחר, אני לא חושבת שזו החלטה מועילה או נבונה במיוחד, כי, שוב, זה מעמיד אותי בסכנה להיפגע מירי, טיל או סוג אחר של מטען נפץ. אני גם לא מכירה את בית החולים אל-שיפא כמו שאני מכירה את בית החולים הזה, ואני יודעת על מי אני יכולה לסמוך כאן, בבית החולים הזה. אין לי ספק שעובדי אל-שיפא ידאגו לי. אין לי ספק בכלל. אבל העובדה היא שאני כאן באל-קודס כבר שלושה חודשים, וכבר יש לנו פה תוכנית פינוי. אז אם לך או למישהו אחר שם בחוץ יש קשרים לאו"ם או לארגון הבריאות העולמי, בבקשה – שיקשיבו לבקשתי ולדעתי שלפנות אותי כרגע, כשאנחנו מוקפים, זה לא בטוח לא לשיירה ולא לי. זה מאוד יעזור אם תמסור להם, תודה.