הערת המתרגמים – אזהרת טריגר:
הקישור כולל סרטון קשה לצפייה ובו תיעוד פציעותיה הקשות ורגעיה האחרונים של הילדה אליה מתייחס ד"ר תהראוי בדברים שכתב.
להלן עדותו:

שנתיים לתוך הגיהנום הזה, ומעולם לא חזיתי במראות שאני עד להן עכשיו.

בימים האלה אנו רואים את הפציעות הנוראיות ביותר, פציעות קורעות לב; פצעים כה חמורים עד שאתה קופא במקום ותוהה האם אפילו אלוהים יוכל להציל אותם.

עמדנו חסרי אונים, לא יודעים מה לעשות. הרגשתי בידיי את פעימות ליבה האחרונות של הילדה הקטנה הזו, פועמות מבעד לבשר קרוע.

אם תמונות של ילדים קרועים ושבורים לא מספיקות כדי לעצור את הטירוף הזה, אז מה כן?

אני מוכן להקריב את חיי למען המטרה. לעולם לא אפסיק להיאבק למען עמי. אבל איך אני יכול להמשיך כשכל מה שאנו מתמודדים מולו אינו אלא מוות ורשע?

כשהייתי כבר שבע עשרה שעות בתוך משמרת מתישה, כשאני נושא את משקלם של הסיפורים הקשים מנשוא; משפחות שנמלטות ממוות בצפון, רק כדי להתמודד עם עוד הרג כאן, ואחרים שמגיעים עם פציעות שלא ניתן היה לטפל בהן שם. לבסוף שכבתי כדי לתת לגב שלי קצת מנוחה. אבל אז הגיעה תקיפה אווירית נוספת.

דקות לאחר מכן, הגיעו האמבולנסים עם הפצועים. ביניהם הייתה הילדה הזאת. ראיתי את ליבה מפסיק לפעום, ואני מרגיש שלבי גם יפסיק בקרוב.

המסר שלי לעולם הוא פשוט: אם יותירו אותנו לבד להישרף בגיהנום הזה, האנושות עצמה כבר מתה. העולם הזה כבר לא אנושי.

והדממה שאפשרה את כל זה תרדוף אתכם לנצח.