מבט לעומק
מוסף המאמרים הינו במה המיועדת למי שמעוניינות.ים להרחיב את ידיעותיהם.ן על המלחמה בעזה מעבר לדו"ח שנמצא בליבת האתר. בעוד הדו״ח מתמקד בדיווח עובדתי, המאמרים יספקו ניתוח של היבטים שונים של המלחמה מנקודת מבט אקדמית – היסטורית, סוציולוגית, משפטית, ועוד – לצד נקודת מבט אישית. מטרתנו להציע פרספקטיבות ביקורתיות ביחס לשיח הציבורי המקובל אודות המלחמה הישראלית נגד עזה, הגדה המערבית והקיום הפלסטיני בכלל, כאלה שלא זוכות להישמע בכלי התקשורת הדומיננטיים.
למדור "מבט לעומק" צוות אקדמי האמון על קריאת המאמרים ועריכתם. ניתן ליצור קשר ולהציע מאמרים, כאן: adeeperlook@proton.me.
-
הליברליזם הישראלי, הכחשות ורצח עם
מאת: אבי-רם צורףספטמבר 30, 2025במאמר זה אבי-רם צורף מנתח את תפקיד המפתח של המחנה הליברלי היהודי בישראל ברצח העם בעזה, בהכחשתו ובהצדקתו המוסרית. לטענתו, א.נשי מחנה זה מתעקשים לראות עצמם כמתונים ומהוגנים לעומת גורמים המכונים ״משיחיים״, אך בפועל הם מעולם לא ביקרו את מדיניות ממשלת הימין כלפי פלסטינים, ובפרט את פעולותיה בעזה. המאמר מתאר את עליית הליברליזם הישראלי משנות השמונים ומראה כי גם בתקופה שבה העז לערער על הפעלת כוח צבאי כלפי הפלסטינים, היה זה ביטוי לתפיסת עצמי חדשה של בן מעמד הביניים החילוני כסובייקט רגיש וחומל, ולא תביעה פוליטית לשינוי מבנה הכוח ו/או הכרה בזכויות הלאומיות הפלסטיניות. לאחר האינתיפאדה השנייה, השיח הליברלי האשים את הפלסטינים בכישלון הסכם אוסלו ובכך הצדיק את המשך השליטה בפלסטינים והפעלת הכוח הצבאי. במקביל, הליברלים התמקדו בזכויות פרט ליהודים, ובייחוד בזכות של נשים ולהט״ב לשוויון בשירות הצבאי. מגמה זאת העמיקה בימי המחאה נגד הרפורמה המשפטית, שהתעלמה במופגן מהכיבוש ומהמצור על עזה, לטובת עיסוק בפוליטיקה מחנאית פנים-יהודית. עמדה נרקיסיסטית זו היא שמאפשרת את ההכחשה הליברלית של רצח העם בשנתיים האחרונות. צורף מסכם כי הדרך לכינון עתיד של חיים בארץ מחייבת הכרה מלאה בזכויות הלאומיות של הפלסטינים וחלוקה שוויונית של משאבים וכוח לקראת קיום משותף דו-לאומי.
-
חמלה כמעשה פוליטי של התנגדות
לואליין בארנסספטמבר 4, 2025לרוב אני לא מצליחה לבכות כשאני מתרגמת עדויות רופאים מעזה. בת הזוג שלי מעודדת אותי לבכות, אומרת שבכי משחרר. אני יודעת שזה נכון, אבל לא מצליחה. אני מתרגמת עדויות והן מצטרפות לסיפור מחריד, קוהרנטי. לכל אחת מאיתנו יש ידע אישי של אנושיות משותפת, בעזרתו אנחנו יכולות להבין ולהיות אמפתיות כלפי אנושיות של אחרות.ים. תרגום עדויות של רופאות שהיו בעזה הוא סוג אקטיביזם שאני יכולה לעשות, כנכה ועם הכישורים שיש לי. התרגום מאפשר לי להשתתף באופן קטן ואישי בשרשרת של אחריות-אישית ואכפתיות. יש לי את הזכות להקשיב עם לב ולהעביר הלאה, את המילים של מי שעושות את העבודה החשובה הזו.
-
על עזה, כלבים ואנשים
מאת: און ברק ואירוס ברוורמןאוגוסט 24, 2025מאמרם של און ברק ואירוס ברוורמן מתמקד בכלבים של עזה, ומראה כי דומיסייד (השמדת המרחב הביתי) אינו השמדה של הסביבה הבנוייה ותו לא, אלא קעקוע של בית במובן עמוק הרבה יותר. הפיכתם של הכלבים מחיות בית ידידותיות לחיות פרא חושפת מה קורה כשהבית נהרס וכשמערכות היחסים האינטימיות שנוהלו בו, לרבות עם חיות מחמד, מתערערות מן היסוד. הפיכתם של הכלבים מחיות בית לחיות ללא בית הביאה לארגון מחדש של יחסיהם עם בני האדם: כלבים ניזונים מחלקי גופות אנושיות, וילדים צעירים מנסים לשכנע את חיות המחמד שלהם לא לטרוף את גופם אם ימותו. השמדת המרחב הביתי מייצר יחסים חדשים בין האדם לבין הכלב, סביב חרדה לשלמות הגוף, תחרות על מזון, ואובדן – אובדן החיים הקודמים בחיק המשפחה ואובדן האפשרות לגדל כלב כחיית מחמד וכחלק מהמשפחה.
-
לבד ובסיכון: המשבר הבלתי נראה של ילדים שנותרו לבדם בעזה
מאת: ד״ר שולמית פינצ׳ובראוגוסט 13, 2025ילדים רבים נותרו בודדים בעזה. לעתים קרובות הם יתומים, ילדים שהופרדו בכח מהוריהם או הושארו מאחור, או חיים ללא השגחה של מבוגר שאחראי להם כמקובל או מבחינה חוקית. במקלטים צפופים, בבתי חולים או במחנות מאולתרים, הם עומדים בפני סיכון חמור להתעללות, הזנחה, ניצול מיני, עבודת ילדים, סחר בבני אדם וטראומה פסיכולוגית ממושכת.
-
רצח עם בעזה?
שמואל לדרמןאוגוסט 5, 2025מזה חודשים ארוכים ניתן לזהות הסכמה רחבה שהתגבשה בקרב חוקרים שמה שישראל מבצעת בעזה הוא למעשה רצח עם (genocide). עם זאת, בכל האמור להגדרה של רצח עם יש להבחין בין שני סוגי שיח שונים: המשפטי והמחקרי. בגלל שבשיח הבינלאומי ההגדרה הסמכותית של רצח עם היא ההגדרה המשפטית, רוב הדיון מתמקד במידה שבה מעשיה של ישראל תואמים את ההגדרה של רצח עם באמנת האו"ם בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם מ-1948.