השמדת מערכת הבריאות בעזה הותירה את החולים הכרוניים בה בלא מענה

 מיכל פלדון

מערכת הבריאות בעזה כמעט והוחרבה לחלוטין במהלך המלחמה החל מאוקטובר 2023. רוב העיסוק הרפואי בעזה לאורך השנתיים של המלחמה התמקד בטראומה – כמה נהרגו, כיצד הם נהרגו, ובמחסור בציוד רפואי ומוסדות רפואיים מתפקדים שלא איפשר טיפול הולם באירועי רב-נפגעים. הנושא השני בשכיחותו שעליו דווח לא מעט היה מחלות זיהומיות. בשל תנאי התברואה הירודים, מצב המחייה של עקורים באוהלים ומחסור בחיסונים, היו מספר התפרצויות קשות של מחלות מדבקות כולל מחלות נשימתיות, מחלות של דרכי העיכול וזיהומים עוריים. לעומת זאת, יש מעט מאוד מידע על תמותה ותחלואה ממחלות כרוניות במהלך תקופת המלחמה.  המידע הקיים ברשותנו נשען על מאמרים מדעיים בודדים ועל דיווחים של אנשי צוות-רפואי בעזה. נטל התחלואה של מחלות כרוניות בעזה ערב המלחמה הקיף כ-350 אלף מטופלים מבוגרים עם מחלות כרוניות, בעיקרן יתר לחץ דם וסכרת ו-12,500 חולי סרטן. מטופלים אלה נפגעו במהלך המלחמה בעיקר מחוסר ההמשכיות של טיפול רפואי. אין ברשותנו נתונים מספריים עדכניים על מספר החולים אבל אנחנו כן יודעים כי רק 13 מתוך 36 מרכזים רפואיים בעזה נשארו פעילים חלקית נכון למועד הפסקת האש, וכי לפי דיווחי משרד הבריאות הפלסטיני חודש לאחר כניסת הסכם הפסקת האש לתוקף, קיימים מחסורים בשיעור של 55 אחוז בתרופות ו-65 אחוז בציוד רפואי ברצועה. תרופות רבות, כולל סוגים שונים של אנטיביוטיקות, אינסולין, אלטרוקסין (תרופה לחסר בבלוטת התריס) ותרופות לאפילפסיה, אינן בנמצא כלל ברצועה מזה זמן רב. בנוסף, מעל 20 אלף חולים בעזה מחכים לפינוי רפואי דחוף לאחר השגת האישורים של משרד הבריאות הפלסטיני וארגון הבריאות העולמי.

במאמר שפורסם ביוני 2025, ובו סקרו כמעט 1000 מטופלים מבוגרים עם שש מחלות כרוניות, שהשכיחות שבהן היו יתר לחץ דם, סכרת מסוג 2 ומחלות לב, עלו נתונים מדאיגים מאוד לגבי מטופלים אלה. ראשית, 98 אחוזים מהם עקרו מבתיהם במהלך המלחמה לפחות פעם אחת והיו צריכים להחליף מרפאה או רופא מטפל. 70 אחוזים מהם דיווחו על צורך בנסיעה ארוכה כדי להגיע לטיפול רפואי. כמעט כל משתתפי המחקר דיווחו על איכות חיים ירודה, פגיעה בשינה, חוסר מוחלט בפעילות גופנית או תזונה בריאה או סדירה. רב המטופלים לא הצליח להקפיד באופן סדיר על טיפול תרופתי קבוע ו-25 אחוז מהם היו ללא תרופות קבועות לתקופה של מעל חודשיים. 40 אחוז מהם ייחסו את הקושי להתמיד בטיפול התרופתי להיעדר האפשרות להשיג תרופות וכ-20 אחוז ציינו את מחירי התרופות הגבוהים. מחצית מחולי האפילפסיה שהתראיינו דיווחו על פרכוסים בלתי נשלטים בגלל מחסור בתרופות ורבע מחולי האסטמה אושפזו בשל התקף אסטמה בלתי-נשלט. מטופלים מרובים עם סכרת, הזקוקים לאינסולין, נאלצו להגיע מספר פעמים ביום לבית-החולים לזריקות אינסולין, שהם לא הצליחו להשיג בעצמם. 

לילדים עם אסטמה ברצועת עזה לא היתה אפשרות לקבל טיפול סימפטומטי בזמן התקף קוצר נשימה מחוץ לבית החולים בשל העדר חשמל למכשירי אינהלציה. לצד זאת לא היה ניתן להשיג את מכשיר הספייסר (מתקן פלסטיק קטן שמתחבר עם מסיכה למשאף והכרחי לשימוש במשאפים בילדים) בכל רחבי הרצועה. ילדים רבים קיבלו סטרואידים סיסטמיים פשוט כי לא היתה אפשרות לתת אינהלציה או רק משאף ונטולין, טיפול שאינו מוצדק ולאורך זמן גורם לנזק רב בעצמו. עוד אנחנו יודעים מדיווחי האו"ם      שמצבם של חולי אסטמה – ילדים ומבוגרים – החמיר דרמטית בשל השימוש בפלסטיק וקרטון כחומרי בעירה לבישול וחימום. 

המאמר מיוני 2025 לא כלל חולים בסרטן או אי ספיקת כליות. לפני המלחמה היו ברצועת עזה כ-1000 חולי דיאליזה ו-450 מושתלי כליה. הסיבה שבגינה חלק גדול מחולי הכליות בעזה הם מושתלי כליה, טמונה במלחמה בשנת 2009-2008, אז מחצית מחולי הדיאליזה נפטרו בשל קושי להגיע אל טיפול הדיאליזה הקבוע שלהם. הרופאים הזרים, שהתנדבו בזמנו בעזה, חשבו שיש יותר סיכוי לשרוד מצב מלחמה כמושתל כליה מאשר כחולה דיאליזה. אבל במהלך המלחמה הנוכחית רוב מושתלי הכליה בעזה לא הצליחו להשיג את התרופות שהם זקוקים להן למניעת דחיית-שתל. בלי תרופות מדכאות חיסון ושתייה מספקת, עם סיכון רב לזיהום משני, הסיכוי של מושתל כליה לשרוד או לא לדחות את הכליה המושתלת הוא קטן. מחקר שפורסם ביולי 2025 לגבי 105 חולי דיאליזה דווקא הדגים תוצאות מעודדות – על-אף שגם במקרה זה מרבית החולים היו עקורים והתגוררו במחנה עקורים בדיר-אל-בלח, רוב המטופלים (כ-70 אחוזים) הצליחו לשמור על רצף של 3 טיפולי דיאליזה בשבוע, ו-80 אחוזים הצליחו להשיג את כל רשימת התרופות שלהם. יש לציין שרק שלושה מרכזים רפואיים בעזה הצליחו לאפשר שירותי דיאליזה במהלך המלחמה, וכי המטופלים במחקר קיבלו את טיפול הדיאליזה שלהם בבית-החולים שיפא, שמאז נסגר לפעילות בספטמבר 2025. 

טיפול בילדים עם סרטן היה בלתי אפשרי ברצועת עזה עוד לפני המלחמה, בעיקר בשל מחסור בהמטואונקולוגים לילדים ובתרופות מתאימות. ילדים עם סרטן הועברו לטיפול בגדה המערבית או בישראל. מאז תחילת המלחמה, כמה מאות ילדים עם סרטן הצליחו לצאת מעזה לטיפולים רפואיים במדינות אחרות. לפני המלחמה רוב הטיפול בסרטן במבוגרים נעשה בבית החולים הטורקי-פלסטיני ברצועת עזה אבל הוא נסגר בתחילת המלחמה בשל מחסור בדלק ונהרס בהפצצה אווירית במרץ 2025. חלק גדול מחולי הסרטן הועבר לטיפול בבית-החולים האירופי בחאן יונס, שגם הוא נסגר לאחר הפגזה במאי 2025.

ומה לגבי מחלות כרוניות שאינן מסכנות חיים בטווח המיידי, אבל חוסר טיפול מספק בהן יכול להוביל לתמותה מוקדמת בהמשך? מחלה אחת כזו היא קדחת ים תיכונית (FMF). מחלה גנטית שכיחה באזורנו הגורמת להתקפים חדים של חום וכאבי בטן או דלקת פרקים. ההתקפים חולפים תוך יום-יומיים, אבל כל התקף כזה מעלה את הסיכון בעתיד לנזק כלייתי מצטבר. התרופה שניתנת בשם קולכיצין, היא תרופה זולה וזמינה שיש לקחת בכל יום כדי להוריד את תדירות ההתקפים ולמנוע את הנזק הכלייתי העתידי. בעזה יש כ-10000 חולי FMF. במהלך המלחמה היה כמעט בלתי אפשרי להשיג קולכיצין.      במאמר מאוגוסט 2025 של כותבת פלסטינית המתארת את סבלו של בן דודה שסובל מ-FMF ולא הצליח להשיג קולכיצין, היא כותבת: "בעוד העולם צופה בפצצות הנופלות והגופות הנערמות, הוא בקושי מבחין במשמעות הבלתי-נסבלת של לחיות עם מחלה כרונית בזמן מלחמה. FMF היא מחלה ארצית מדי לכותרות – היא איטית, מחלחלת עמוק ושקטה – כמו הסבל של רבים כל כך בעזה."

מאז הפסקת האש, החלו מאמצים לשיקום מערכת הבריאות בעזה, ועלות שיקומה המלא מוערכת ב-7 מיליארד דולר. חלק מהשיקום הוא קוסמטי בעיקרו – בית החולים שיפא למשל שופץ ונבנה מחדש;      חלקו דורש הכנסה של תרופות וציוד שעוד מבוששות להיכנס; וחלקו ימשך שנים כמו הכשרה של עובדי בריאות שיוכלו למלא את מקומם של 1800 עובדי הבריאות בעזה שנהרגו או נעצרו מאז אוקטובר 2023. באותה מידה, את הנזקים של אי-הטיפול הרציף בחולים כרונים בשנות המלחמה נוכל להבין רק בעוד שנים. הנזק הבריאותי של מחלות רבות מצטבר והשפעותיו נראות לאורך זמן, כמו במקרה של השפעת אי-טיפול ביתר לחץ דם על סיכון לאוטם לבבי או שבץ מוחי או הנזקים המצטברים הנגרמים מחוסר איזון סכרת כמו פגיעה בעיניים או בכליות. בו בזמן, התיעוד הרפואי שהתאפשר בעזה לאורך המלחמה היה מינימלי ודרושים צוותים שלמים לצורך סיקור ותיעוד רפואי עם ניתוחים סטטיסטיים מספקים של תמותה ותחלואה עודפת הקשורה ישירות למלחמה.

 ד״ר מיכל פלדון היא מומחית בראוטולוגית ילדים