אשתו של הרופא חוסאם אבו ספיה

בערבית רהוטה, אף שהיא ממוצא זר, סיפרה הגברת אלבינה אבו ספיה — כפי שהיא אוהבת להציג את עצמה, על שם בעלה, הרופא חוסאם אבו ספיה, מנהל בית החולים כמאל עדואן שנעצר לאחרונה — לתוכנית 'עזה היום' המשודרת ברדיו BBC, על סיפור האהבה שחיבר בינה לבין בעלה במולדתה המקורית, קזחסטאן.
סיפור אהבה שהוביל אותה לעזוב את ארצה ולעבור להתגורר עמו בצפון רצועת עזה מאז שנת 1996. מאז היא חוותה לצדו את רגעי הפשיטה על בית החולים, את פינויו, ואת ניסיונותיו של ד"ר חוסאם למלא את חובתו ההומניטרית באמצעים הדלים שעמדו לרשותו — ועד הנשימה האחרונה, כפי שתיארה.
משרד הבריאות הפלסטיני ברצועת עזה פרסם ביום שבת, 28 בדצמבר, הודעה לעיתונות ובה מסר כי הכוחות הישראליים עצרו את אבו ספיה ועשרות אנשי צוות רפואי נוספים והעבירו אותם למתקן לצורך חקירה.
מוקדם יותר, ביום שישי, הודיע צה"ל כי פתח במבצע צבאי בסביבת בית החולים כמאל עדואן בבית לאהיא שבצפון הרצועה, במטרה "לפגוע בפעילי חמאס", לדבריו.
לעומת זאת, חמאס הכחיש כי אנשיו פעלו מתוך בית החולים, והאשים את כוחות צה"ל בפריצה למתחם בית החולים."

אלבינה פתחה את הראיון בדברים על נסיבות מעצרו של בעלה ועל הפעם האחרונה שבה ראתה אותו, ואמרה:
"לא נפרדתי ממנו מאז תחילת המלחמה, והוא לא עזב את בית החולים כמאל עדואן. הוא התעקש להישאר בו מתוך דאגה לפצועים ולחולים. לכן נשארנו בתוך בית החולים עד הרגע האחרון, כאשר כוחות מהצבא הישראלי פשטו על בית החולים, הורו לנו לפנות אותו, והודיעו לנו שהם מתכוונים לסגור את בית החולים."
אלבינה ציינה כי כבר מן ההתחלה סירב בעלה לעזוב את בית החולים למען בטחונו האישי, והציע לצבא הישראלי לפנות את בית החולים בהדרגה: תחילה את החולים והפצועים, לאחר מכן את אנשי הצוות הרפואי, ולבסוף אותו עצמו.

והיא המשיכה לתאר את שאירע:
"אבל הופתענו כאשר הם פרצו לבית החולים בכוח ואילצו את הנשים לעזוב, לאחר שהבטיחו לנו שכל הגברים מאנשי הצוות הרפואי יצטרפו אלינו לבית החולים האינדונזי. ואכן האמנו לדבריהם, והנשים יצאו לכיוון בית החולים האינדונזי. הגענו לשם בסביבות השעה עשר בלילה, אך אף אחד מאנשי הצוות הרפואי הגברים לא הצטרף אלינו. לאחר מכן נודע לנו שכולם נלקחו לחקירה.
בשעה עשר בבוקר למחרת שוחררו כמה מאנשי הצוות הרפואי, אך ד"ר חוסאם אבו ספיה ועוד עשרה אנשים נותרו במעצר ובחקירה. מאז אותו זמן אינני יודעת דבר על בעלי, ואינני יודעת היכן הוא מוחזק."

דובר צה"ל מסר כי פעולת הפינוי "מתבצעת בתיאום ובשיתוף פעולה של מנהלת התיאום והקישור עם גורמי הבריאות המקומיים ועם ארגונים בינלאומיים".
אולם ראש מחלקת הסיעוד בבית החולים, עיד סבאח, אמר ל־BBC ביום שישי בבוקר כי הצבא העניק להנהלת בית החולים 15 דקות בלבד לפינוי החולים ואנשי הצוות הרפואי אל חצר בית החולים.

"עזה כולה צריכה אותו"
על הרגעים שקדמו לפשיטה לבית החולים ולמעצרו של בעלה, אומרת אלבינה אבו ספיה:
"ההפגזות התגברו מאוד. מחלקת הארכיון והתחזוקה, חצר בית החולים ואפילו חדר הניתוחים עלו באש, מה שגרם למקרים רבים של חנק כתוצאה מעשן ההפגזות שהתפשט במקום.
ההפגזות פגעו גם בבתים הסמוכים לבית החולים, עד כדי כך שיכולנו לשמוע בבירור את קריאות המצוקה של אנשים מתחת להריסות, אך לא היינו מסוגלים לסייע להם. כאשר צוות האמבולנס יצא להגיש עזרה, הוא הותקף על ידי רחפן קוואדקופטר, וכל אנשי הצוות נהרגו.
השפעות ההפגזות לא הסתיימו בכך. חלקי מתכת מרובוטים ממולכדים שבהם השתמש הצבא הישראלי במהלך הפריצה לבית החולים התפזרו ופגעו בפצוע שהיה מחובר למכונת הנשמה בחדר הטיפול הנמרץ, וכן באח שטיפל בו. המצב היה קשה ביותר", מוסיפה אלבינה.
לגבי מידע כלשהו שהגיע אליה על מה שעבר על בעלה, ד"ר חוסאם אבו ספיה, הדגישה אלבינה כי לא קיבלה כל מידע. עם זאת, לדבריה, רופאים ששוחררו ממעצר סיפרו לה כי הם הוכו ועונו, לפי תיאורה. היא שבה ודרשה לדעת היכן מוחזק בעלה ומה מצבו.
וכאשר נשאלה שאלה היפותטית מהו המסר שהייתה רוצה להעביר לבעלה הרופא העצור, אילו היה יכול לשמוע אותה, היא נאנחה מעט ואז שאלה בתדהמה ובחוסר אונים:
"מה אני רוצה להגיד לו? מה אני רוצה להגיד לו?"
לאחר מכן הוסיפה:
"עזה כולה רוצה אותו… עזה כולה רוצה אותו. כל הצוות הרפואי מחכה לו."

אלבינה שבה והדגישה כי בעלה לא התעניין בשום דבר שהתרחש מחוץ לכותלי בית החולים, וכי כל מאמציו וכל ריכוזו מאז תחילת המלחמה הוקדשו לסיוע לפצועים ולחולים ולהצלת חייהם. לדבריה:
"אבו ספיה עשה כל שביכולתו כדי להציל את חייהם של הפצועים, למרות המחסור המוחלט באמצעים הרפואיים הנדרשים לכך. אני עצמי ראיתי פצועים שחלק מגפיהם נקטעו והפכו לרסיסים. בשל המחסור במספר מספיק של מנתחים שיוכלו להתמודד עם כל המקרים הללו, בעלי — שהתמחותו היא רפואת ילדים — יחד עם רופאי מחלות פנימיות, התנדבו לבצע ניתוחים ולעזור לאנשים."
בסיום דבריה התייחסה אלבינה לסיפור האהבה שחיבר בינה לבין בעלה, הרופא חוסאם אבו ספיה, אשר הגיע למולדתה קזחסטן כדי ללמוד רפואה. השניים הכירו שם והתאהבו, וסיפור האהבה שלהם הוביל אותה לעזוב הכל ולעבור להתגורר עמו בצפון רצועת עזה בשנת 1996. היא ציינה כי מאז לא נטשה אותו ולא את תושבי עזה, אף שהיא וכל ילדיה מחזיקים באזרחות זרה.
היא שבה ודרשה את שחרורו של בעלה, כדי שיוכלו לשוב להיות יחד כפי שהיו בעבר ולא להיפרד.
חוסאם אבו ספיה נולד ב־21 בנובמבר 1973 במחנה הפליטים ג'באליה שבמחוז צפון עזה. משפחתו היא במקור מהעיירה חמאמה שבנפת אשקלון, שממנה נעקרה בשנת 1948. הוא נחשב לאחד הבולטים במנהיגי הצוותים הרפואיים ברצועת עזה, ומחזיק בתעודת מומחה פלסטינית ברפואת ילדים ורפואת יילודים.