כריסטין אמנפור מראיינת את ד"ר ח'מיס אל-עיסי, פרופסור לשיקום נוירולוגי ורפואת כאב.
אמנפור: הנה אחד האירועים המתפתחים בעזה. אזהרה — הצילומים קשים וגרפיים. זהו חדר מתים עמוס בהרוגים. משרד הבריאות הפלסטיני מדווח כי יותר מ־800 בני אדם נהרגו ולמעלה מ־4,000 נפצעו. זו הייתה תהלוכת הלוויה שנערכה היום לשני עיתונאים פלסטינים מקומיים שנהרגו בתקיפה אווירית. האנשים בשטח חיים בפחד מתמיד מפני מה שעלול לבוא.
עזה נמצאת תחת מצור — דבר שלדברי מועצת זכויות האדם של האו״ם מנוגד לחוק הבינלאומי. שמעתם אותנו, שמעתם אותי מדברת על כך עם ראש הממשלה לשעבר, שטוען כי נעשים כל המאמצים להזהיר אזרחים בתוך עזה.
נעבור כעת לד״ר ח'מיס אל-עיסי, שמצטרף אלינו מהעיר עזה. ד״ר אל-עיסי, האם תוכל להסביר איזה סוג של אזהרות מתקבלות? כמה זמן יש לאנשים להימלט? ומה עושים בנסיבות הנוכחיות?

ד״ר ח'מיס אל-עיסי: כן, תודה רבה על ההזמנה. האזהרה שאנשים בדרך כלל מקבלים לפני הרס ביתם או הפצצת הבניין היא ירי של רקטה ממטוס צבאי — רקטה קטנה יחסית, שגורמת לנזק מוגבל, לעיתים לקומה אחת או שתיים. כעבור זמן קצר מגיעה הרקטה השנייה. זה תלוי בטייס ובמי שנותן את ההוראות– לפעמים ניתנות עשר דקות, לפעמים חמש, ולעיתים, דקה אחת בלבד.
ובמהלך זמן ההתראה הזה — אנשים פשוט בורחים עם ילדיהם. ולעיתים הם בורחים בלי שהספיקו לקחת את כל הילדים. אם מסוגלת לשאת ילד אחד, אבל האחרים אולי נמצאים בחדר אחר או בקומה אחרת ואין זמן ואז הבית קורס עליהם.
וזה רק אם הטייסים שמתכננים להפיל את הבניין מרחמים על האנשים שבתוכו. אך פעמים רבות, במיוחד אתמול, שלשום והיום, נהרסו בניינים רבים ללא כל אזהרה מוקדמת. הדבר העלה את מספר ההרוגים הפלסטינים מ־400 אתמול ל־870 היום, כולל שבעה עיתונאים. שלושה מהם ניסו לצלם בניין שבו שכנו משרדי סוכנויות ידיעות בינלאומיות — בניין שהיה תחת איום. ניתנו להם 20 דקות להתפנות. דמייני לך לפנות בניין בן 12 קומות בתוך 20 דקות — זה בלתי נתפס.
היום, בעת שניסו לצלם את הבניין מרחוק, מטוס F-16 כיוון לעברם והרג שלושה מהם. וזה בנוסף לחמישה אחרים שנהרגו ביומיים הקודמים, ולשמונה פרמדיקים ורופא אחד שנהרגו בשלושת הימים שקדמו לכך.

אמנפור: ד"ר אל-עיסי, תרשה לי לשאול שאלה. כפי ששמענו, וכפי ששר הביטחון הישראלי הכריז אתמול, הוטל מצור מוחלט על עזה — אין מזון, חשמל, דלק או מים. כך לפי ההכרזה הישראלית.
האם אתה כבר מרגיש את המחסור הזה? מה המצב מבחינת מזון ומים?

ד"ר אל-עיסי: בהחלט. למעשה, אנחנו חיים במחסור כבר 17 שנה. כרופא וכחבר סגל בתחום רפואה מבוססת–ראיות באוניברסיטת אוקספורד, אני יכול לדבר גם במספרים.
יש לנו שיעורים גבוהים של ילדים מתחת לגיל חמש שסובלים מאנמיה קשה — כ־6% עד 7%. זה נתון מדאיג, שכן זה עלול לפגוע בהתפתחות. כ־65% מהנשים ההרות סובלות מאנמיה. כ־70% מהפלסטינים סובלים מתת תזונה בשל מחסור במזון הנכנס לעזה. ואיננו מורשים לייבא מזון ממדינות אחרות, מלבד דרך ישראל.
עם זאת, יש גם היבט חיובי: לפני כשנתיים–שלוש, מצרים החלה לשלוח פירות וירקות לעזה, ובכך הקלה במידה מסוימת על זמינות המוצרים הללו.
אבל בכל הנוגע למערכת הבריאות — כבר 15 שנים קיים מחסור חמור. המלאי של ציוד ותרופות חיוניות — כולל טיפולים לדיאליזה, מחלות לב, סרטן ומצבים נוספים — נמוך מאוד, ולעיתים אף אפסי.
מדובר בכ־50% מהתרופות החיוניות שחסרות. תארי לעצמך — בשנים 2020–2022, מחצית מהתרופות החיוניות פשוט לא היו זמינות. ואנשים משלמים על כך בחייהם. תחת המצור הנוכחי, יותר מ־570 חולים ממתינים לקבל את הטיפול התרופתי שלהם — אך אינם מקבלים אותו.
עם זאת, שום מצב אינו מצדיק הרג או דיכוי של אזרחים — בין אם הם פלסטינים, ישראלים, הודים או אמריקאים. אין לכך הצדקה.
אני סבור שכדי להגיע לפתרון מתמשך, יש להתמודד עם שורש הבעיה: סיום הכיבוש ומתן זכויות לעם הפלסטיני —עצמאות והגדרה עצמית. שכן מדובר בכיבוש מתמשך בעל ממדים היסטוריים
כבר 75 שנה שפלסטינים נהרגים, נפצעים, נכלאים. את ילדינו, כשהם מתחת לגיל 10 סוגרים בבידוד בבתי כלא עד שהם מגיעים לגיל 17 ואז הם נידונים למאסר עולם או אולי 15 או 20 שנים בכלא.
אז, אני חושב שהפלסטינים סבלו הרבה. פלסטינים סבלו מלחמות שוב ושוב ב-15 השנים האחרונות, יותר משש מלחמות ויותר משבע פלישות, שהובילו למותם של יותר מ-12,000 פלסטינים ב-10 השנים האחרונות ויותר מ-100,000 פצועים.

אמנפור: כן. מר אל-עיסי – ד"ר אל-עיסי, האם אוכל לשאול אותך –
ד"ר אל-עיסי: כן.

אמנפור: האם אוכל לשאול אותך על הנושא …
ד"ר אל-עיסי: רציתי לתת לך תיאור-
אמנפור: כן.
ד"ר אל-עיסי: – של מערכת הבריאות שלנו כאן.
אמנפור: כן.

ד"ר אל-עיסי: למרבה הצער, רוב הציוד הרפואי כאן אינו מתפקד היטב. לכן, אנחנו זקוקים לחלקי חילוף, אך אסור לנו להכניס אותם. רבות מהתרופות אינן זמינות. בתי חולים רבים נהרסו. אתמול, בית החולים אל-אהלי, בית החולים הבינלאומי אל-אהלי, נהרס. חלק מיחידת הילודים בשיפא נהרס. חלק ממרכז רפואי באל-שיפא נהרס כאשר הפציצו את הבניין. לכן, מעשים אלה רק יובילו לאלימות נוספת. כי אלימות מולידה אלימות. אני חושב שהפתרון היחיד הוא פתרון של שלום, פתרון דיפלומטי.