מיילדות הן קרן התקווה בתוך הזוועה, בעיצומו של חורף קשה בעזה.

24 בדצמבר 2025

עזה, השטח הפלסטיני הכבוש — כשלראנה נודע שהיא בהריון, תחושת פחד העיבה מיד על שמחתה.

עבור ראנה, כמו עבור רבות מ-55,000 הנשים ההרות ברחבי עזה הנזקקות לשירותי בריאות, השאלה לא הייתה אם התינוק שלה ייולד אלא היכן, והאם שניהם ישרדו את הלידה. "חשבתי שאצטרך ללדת באוהל", היא נזכרה.

לאחר שנתיים של התקפות בלתי פוסקות, מערכת הבריאות בעזה מרוסקת. רק חלק קטן ממתקני הבריאות עדיין מתפקד, ורק מעטים מהם יכולים לספק טיפול חירום ליולדות וליילודיהן. עובדי בריאות נעקרו מבתיהם, יש מחסור חמור בתרופות, ויחידות היילודים פועלות הרבה מעבר לתפוסתן, עם מעט מדי אינקובטורים ומחסור בצוות מיומן.

"ככל שתאריך הלידה המשוער שלי התקרב, הייתי מבועתת. לא ידעתי איך אוכל להביא ילד לעולם בתנאים כאלה", היא אמרה ל- UNFPA – קרן האוכלוסייה של האו"ם, שהיא סוכנות האו"ם לקידום בריאות מינית ורבייתית.

כמו מרבית 2.1 מיליון תושבי עזה, ראנה נעקרה מביתה, חיה באוהל מאולתר, חשופה לתנאי מזג אויר חורפי קשים וגשמים עזים. הצפות שאירעו לאחרונה שטפו מחסות, הרסו חפצים, והותירו משפחות בקור, רטובות וחשופות למחלות, עם סיכון מוגבר לחלות בזיהומים בדרכי הנשימה, מחלות שלשוליות, צהבת, ולהיפותרמיה. נשים הרות, אימהות לאחר לידה, ויילודים חשופים במיוחד לסכנות אלה, כפי שהמחיש באופן טראגי המקרה בח'אן יונס, שם תינוק בן שבועיים מת לאחרונה מהיפותרמיה.

צילום: המיילדת נבילה מסעוד מספקת טיפול לאימהות וליילודים בבית החולים של אגודת ידידי החולה בעיר עזה.
© UNFPA Palestine/Hardy Skills

גלגל הצלה ברגע הקריטי ביותר

כעת, כשמערכת הבריאות בעזה נמתחה מעבר לקצה גבול היכולת שלה, נוכחותן של מיילדות מוסמכות וקיומם של מתקני בריאות מתפקדים הם תנאי הכרחי לכך שנשים ותינוקות ישרדו את הלידה ואת התקופה הרגישה שלאחריה.

עבור ראנה, משמעות הדבר הייתה היכולת ללדת לא באוהל מוצף, אלא בבית חולים מתפקד, כשהיא מוקפת בעובדי בריאות שלרשותם הציוד הנדרש להבטיח לידה בטוחה. למזלה, היא יכלה ללדת בבית החולים של אגודת ידידי החולה בעיר עזה (Patient’s Friends Benevolent Society Hospital in Gaza City). בית חולים זה, כמו גם בית החולים אל-ח'יר בח'אן יונס, שוקם לאחרונה באופן מלא בתמיכת ה-UNFPA במימון מממלכת ערב הסעודית, באמצעות מרכז המלך סלמאן לסיוע וסעד הומניטריים (KS Relief).

צילום: אחותה של ראנה צועדת בין שורות אוהלים במחנה לעקורים בעיר עזה © UNFPA Palestine/Hardy Skills

בבית החולים, המיילדת נבילה מסעוד נשארה לצד ראנה לאורך כל תהליך הלידה שלה. היא תיארה עד כמה היו התנאים ירודים לפני ששוקם המתקן. "היו מעט מאוד עובדי בריאות, וחלק גדול מהציוד ניזוק", סיפרה ל – UNFPA.

"אם אישה פיתחה סיבוכים במהלך הלידה, היה סיכון אמיתי שהיא לא תשרוד. הודות לתמיכה שאנו מספקים, המצב שונה כעת. יכולנו להחזיר עובדי בריאות, לשלם להם משכורת, ולחדש את הציוד שאיבדנו במהלך המלחמה."

יוזמות אלו ואחרות הניבו תוצאות מיידיות עבור נשים ונערות הנזקקות ביותר לשירותים אלה בעזה. כ-240,000 מהן כבר זכו לשירותי בריאות רבייתית חיוניים, כולל תכנון משפחה וטיפול בבריאות האם, ועוד היד נטויה. "כל אישה זכאית ללידה בטוחה", אמרה המיילדת נבילה.

המאבק על הנשימה הראשונה
בעזה פחות מ-2,000 מיטות אשפוז עבור יותר משני מיליון בני אדם ומחסור במכשירי הנשמה ליילודים. פגים חולקים עריסות ואינקובטורים, כשהצינורות והמוניטורים שמחזיקים אותם בחיים פועלים במערכת חשמל בלתי יציבה. המיילדת היאם נאלצה לעקור מביתה מספר פעמים בשנתיים האחרונות, אך ממשיכה לעבוד ביחידות ליולדות צפופות בכל מקום אליו היא מגיעה.

האם לשישה תיארה ימים עמוסים בלידות רצופות, כמעט ללא מנוחה, ונשים המגיעות תשושות, סובלות מתת-תזונה, ומבלי שהייתה להן גישה כלשהי לטיפול טרום-לידתי: "ישנה עלייה ניכרת במקרים של תת-תזונה ואנמיה בקרב נשים לאחר לידה, כמו גם תת-תזונה ומשקל לידה ירוד בקרב יילודים עקב תזונה לקויה של האם."

צילום: המיילדת היאם לאחר סיום משמרת שבה טיפלה בנשים ויילודים ביחידת יולדות צפופה ברפיח, טרם מעברה לעיר עזה © UNFPA Palestine/PMRS

לאחרונה, היא עברה לעיר עזה, שם היא עובדת במרכז לרפואה ראשונית בתל אל-הווא שבעיר עזה, המופעל על ידי אגודת הסעד הרפואי הפלסטינית (PMRS). היא ומיילדות נוספות נתמכות על ידי המשרד לסיוע הומניטרי של האיחוד האירופי (ECHO) וקרן ה-UNFPA.

"למרות שאני עובדת כמיילדת כבר שנים רבות, השנה הזו הייתה הקשה ביותר," היא אמרה. "המחסור בתרופות ובציוד רפואי הפך לחלק מהמציאות היומיומית שלי. אפילו הפריטים הבסיסיים ביותר חסרו לנו לעיתים קרובות."

גלגל הצלה בחשיכה

צילום: יילודים חולקים עריסות ואינקובטורים ביחידה לטיפול באינקובטורים בבית החולים ליולדות אל-הילאל אל-אמיראתי, רפיח, עזה. ©UNFPA Palestine/Bisan Owda

כ-150 תינוקות נולדים מדי יום בעזה, אך משאבים בסיסיים כמו מים, סבון, וחשמל הם נדירים. החדרים צפופים בנשים הזקוקות למעקב צמוד לאיתור סיבוכים, אך במקום זאת נאלצות ללדת ללא מעקב וללא פרטיות. עבור רבות מהן, עצם ההגעה לבית החולים מהווה סיכון מבעית עקב מתקפות חוזרות ונשנות על מתקנים רפואיים.

תחבורה מהווה אתגר מרכזי נוסף, כפי שהסבירה היאם: "לעיתים קרובות נאלצתי לצעוד מרחקים ארוכים בין בתים למרכזי בריאות, חשופה לשמש או לגשם. בכל צעד אמרתי לעצמי שהאישה הזו מחכה לי, ושאני נושאת באחריות שעשויה להציל חיים של אם או של ילד."

אבל גם בנסיבות קשות כאלה, המיילדות הללו הצליחו לייצב אימהות שסבלו מדימומים מסכני חיים. הן ביצעו החייאת יילודים בציוד דל, ולעיתים ללא ציוד כלל, וסייעו לנשים למצוא את הכוח להביא ילד לעולם כשהן מרגישות שאין להן כוח כלל.

נבילה, היאם, ועמיתותיהן מסתמכות על הכשרה ממוקדת ועל ציוד חיוני כדי להמשיך למלא את תפקידיהן ולהציל חיים. זה מה שמאפשר להן להמשיך בעבודתן, להתערב כאשר יש אינקובטור מלא, או כשאם דועכת מאפיסת כוחות.

כפי שהסבירה היאם: "מיילדות הן קו ההגנה הראשון על חייהן של אימהות ויילודים, ויש לתמוך בהן ולהעצים אותן כדי שימלאו את שליחותן. אנחנו הנמצאות בשטח מייצגות את התקווה עבור הנשים בתוך האפלה הזו."