“"מה שקורה בסודאן באמת נורא ואיום, אבל חוץ מזה אין שום מקום שאפשר להשוות אותו לעזה. גם באוקראינה היה קשה, אבל זה כלום לעומת מה שקורה כאן מבחינת הפגיעה באזרחים. באוקראינה היית שומע מפעם לפעם על פגיעה בתשתית אזרחית, אבל רוב הלחימה היתה בין כוחות חמושים. כאן זה נראה כמו רעידת אדמה". בשיחה הוא מזכיר כי הנוף נראה כמו "סטלינגרד במלחמת העולם השנייה".”
תקציר (ראו קישור לעדות המלאה):
“מנתח בריטי ברצועת עזה: “כל מי שיש לו לב רואה רק סבל אנושי””
המאמר מציג את ד"ר תומו פוטוקר, מנתח בריטי שהגיע לרצועת עזה במסגרת פעילות הומניטרית. פוטוקר, שהתנדב בעבר באזורים מוכי אסון כמו סוריה, אפגניסטן ודרום סודאן, מתאר את המצב בעזה כחריג בחומרתו. לדבריו, רמת ההרס, המחסור בציוד רפואי ותנאי העבודה תחת הפצצות רצופות אינם דומים כמעט לשום מקום אחר שבו עבד.
הוא מספר כי בית החולים שבו עבד הופצץ, והצוות נאלץ לעזוב אותו ולעבור למתקן חלופי בתנאים קשים הרבה יותר. למרות זאת, הוא מסרב לעזוב את עזה ומדגיש כי הוא רואה חשיבות בהישארות במקום כדי לספק טיפול רפואי בסיסי לנפגעים.
פוטוקר מציין דוגמאות קשות של פציעות בקרב אזרחים, בהן ילדים עם פגיעות אנושות, אנשים שנקטעו גפיהם ונפגעי כוויות חמורות. הוא מתאר מקרה של ילד שהגיע עם פציעה חמורה ברגלו, כאשר הצוות הרפואי נאלץ לטפל בו ללא חומרי הרדמה מספקים. לדבריו, מצבים כאלה ממחישים את חוסר האונים ואת רמת הסבל האזרחי ברצועה.
המאמר מדגיש כי פוטוקר רואה בעבודתו לא רק משימה רפואית, אלא גם שליחות הומניטרית שמטרתה להבליט בפני העולם את המציאות בשטח: "כל מי שיש לו לב רואה רק סבל אנושי".