איימי גודמן:
כאן Democracy Now!, democracynow.org, ״דו״ח המלחמה והשלום״. אני איימי גודמן.
המשא ומתן בין ישראל לחמאס החל בקהיר, מצרים, בנוגע לשלב הבא של הפסקת האש בעזה. בשבועות האחרונים שחרר חמאס 33 חטופים ישראלים בתמורה לכ־2,000 פלסטינים שהיו כלואים בישראל.

נעבור כעת לדו״ח חדש של רופאים לזכויות אדם–ישראל, שכותרתו: "כלואים שלא כחוק, מעונים ומורעבים: מצוקתם של עובדי הרפואה מעזה במעצר ישראלי". הדוח מתעד כיצד ישראל כלאה באופן שיטתי והתעללה ברופאים פלסטינים ואנשי צוות רפואי מעזה.

רשימת הרופאים הפלסטינים הכלואים כוללת את רופא הילדים העזתי ד"ר חוסאם אבו ספייה, שנעצר בבית החולים כמאל עדוואן בדצמבר. רבים בעזה קיוו שהוא יהיה בין המשוחררים השבוע, אך הוא עדיין מוחזק במעצר ישראלי. זהו אסיר פלסטיני ששוחרר לאחרונה, בשם חכים, המתאר למה נחשף ד"ר אבו ספייה במהלך החזקתו בכלא.

חכים:
[מתורגם מערבית] ד"ר חוסאם הוכה — במיוחד ד"ר חוסאם ואנחנו, הצוות הרפואי, יותר מכל שאר העצורים. הם היכו אותנו, קיללו אותנו והרעיבו אותנו. ואז הם התחילו להכות אותו באגרופים. "אתה הרופא? בוא הנה." ואז היו מכים אותו. היינו תחת הרושם שהוא שוחרר. אבל כנראה, ולפי מה שאתם אומרים, הוא עדיין לא שוחרר. אנחנו קוראים לכל מי שהעניין הזה נוגע לו: ד"ר חוסאם הקים ובנה את מערכת הבריאות. הוא עמוד התווך שלה. ד"ר חוסאם הוא עמוד התווך של מערכת הבריאות בצפון רצועת עזה. הוא התנגד, ולמרות המחסור בטיפול, הוא נשאר איתן. כשכל הצוות הרפואי נפצע, הוא נשאר איתן. חשבנו שאנחנו הולכים לגיהינום, אל המוות. יש שם מקומות שנקראים על שם הגיהינום.

איימי גודמן:
מצטרף אלינו כעת נאג'י עבאס, מנהל מחלקת האסירים ברופאים לזכויות אדם–ישראל. הוא אסף את העדויות לדו״ח החדש של הארגון, "כלואים שלא כחוק, מעונים ומורעבים: מצוקתם של עובדי הרפואה מעזה במעצר ישראלי".

ומעזה מצטרף אלינו ד"ר ח'אלד אל-סר, מנתח פלסטיני ידוע בבית החולים נאצר בח'אן יונס. הוא נכלא בידי ישראל במשך שבעה חודשים בשנה שעברה. הוא מספר שהוא הוכה, הושפל, נמנע ממנו טיפול רפואי והוא עונה. לא הוגש נגדו כתב אישום. ד"ר אל-סר נחטף בידי כוחות ישראליים במהלך פשיטה על בית החולים נאצר בעזה בחודש מרץ האחרון. באותה עת הוא היה אחד המנתחים הכלליים האחרונים שנותרו בבית החולים.

ד"ר אל-סר הוא גם המחבר הראשי של דו״ח מאוגוסט 2024 שפורסם ב־The Lancet שכותרתו: "טיפול בטראומה שנתמך באמצעות יוזמת טלרפואה גלובלית במהלך המתקפה הצבאית על רצועת עזה, השטח הפלסטיני הכבוש, בשנים 2023–2024: סדרת מקרים". בעת פרסום הדוח, כתב העת הרפואי The Lancet ציין: "מיקומו הנוכחי של המחבר הראשי אינו ידוע."

ד"ר ח'אלד אל-סר, נתחיל איתך בעזה, מחוץ לבית החולים שבו אתה עובד. שוחררת לאחרונה ממעצר ישראלי. תוכל להסביר מה קרה לך?

ד"ר ח'אלד אל-סר:
שלום לך ולצופים שלך.
זה קרה לי במרץ 2024. עבדתי בבית החולים הזה, אחרי שהוא נהרס על ידי הצבא הישראלי, צה"ל. הם הרסו את כל המחלקות. באותה תקופה ניסינו לפתוח מחדש את בית החולים, לנקות את הרצפות, לנקות את המחלקות, ולנסות לפתוח אותו לפחות כנקודה רפואית שתוכל לקלוט נפגעים. בחודש מרץ היו איומים רבים נגד הפלסטינים ברפיח; נתניהו איים שהוא יפלוש לרפיח. לכן ניסינו לתקן את בית החולים כדי שיוכל לקלוט נפגעים באותה תקופה. ואז הופתענו כשהחיילים פלשו בתוך שעה אחת לכל העיר ולאזור בית החולים, כשהם יורים בכל מי שהלך ברחוב, והטילו מצור סביב בית החולים במשך יומיים.

לאחר מכן הם הורו לנו לצאת מהבניין, והורו לנו לפשוט את בגדינו. הם החזיקו אותנו עירומים, אזוקים מאחור באזיקוני פלסטיק, ושמו אזיקוני פלסטיק גם סביב הקרסוליים שלנו, עם כיסויי עיניים על עינינו. הם החזיקו אותנו בחקירה כאן, ליד בית החולים, בבניין אזרחי, במשך חמישה ימים של חקירה רצופה בידי החיילים. באותה תקופה' באותה תקופה נשאלתי כמה שאלות. כולן היו קשורות לעבודה שלי. הם לא ידעו עליי שום דבר; הם לא הכירו את ח'אלד. הם שאלו רק שתי שאלות. הם שאלו אותי על עבודתי כמנתח כללי כאן בבית החולים נאצר, ומה עשיתי במהלך המלחמה בתוך בית החולים. אחר כך, זו הייתה השאלה היחידה שבעקבותיה הם החליטו לקחת אותי לכלא.

איימי גודמן:
אז תוכל להסביר לאן לקחו אותך, ד"ר אל-סר? תאר את החקירות שעברת.

ד"ר ח'אלד אלסר:
עברתי חקירה בערך חמש פעמים — פעמיים כאן, בשטח בית החולים, במהלך פלישת החיילים לאזור בית החולים. אחר כך הם לקחו אותי ברכב צבאי לכיוון ישראל. במהלך שהותי בכלא לא ידעתי דבר על המקום שבו אני נמצא, או באיזה כלא אני מוחזק, חוץ מפעם אחת — הייתה לי פגישה עם עורך הדין שלי, והוא אמר לי שאני נמצא בכלא שדה תימן כבר שלושה חודשים. לאחר מכן, ב־18 ביוני, הם העבירו אותי לכלא במחנה הצבאי עופר. כל בתי הכלא האלה הם בתי כלא חדשים, שנוסדו או הוקמו במהלך מלחמת 7 באוקטובר. ורוב האסירים שפגשתי בתוך הכלא היו אזרחים או עובדים אזרחיים כאן, שעבדו בבתי חולים, בבתי ספר ובאוניברסיטאות. במהלך החקירות כאן בשטח ובתוך הכלא, לקחו אותי שלוש פעמים לחקירה. כל השאלות שלהם היו קשורות לבית החולים, למחלקות בבית החולים, לשאלה אם ראיתי חטוף בתוך בית החולים — וזה הכול.

ואפילו אחרי חודשיים, עוד לפני כל חקירה ממשית בתוך הכלא, הם החליטו לערוך לי מעין משפט מדומה. הם הוציאו אותי מהכלא בשדה תימן. הייתי בשדה תימן. הם קראו בשמי. הם הוציאו אותי מהכלא, אזקו אותי מאחור, וכיסו את עיניי בחתיכת בד. הם הושיבו אותי על כיסא. ואחרי שהסירו את כיסוי העיניים, הופתעתי לגלות שיחת וידאו בטלפון, עם מישהו שאומר לי: "אתה נמצא עכשיו בבית משפט, ואתה מואשם בכך שאתה טרוריסט, ולכן תישאר בכלא עד סוף המלחמה" — בלי שום הודעה מוקדמת. התווכחתי עם האיש שדיבר איתי ואמרתי שלא קיבלתי שום ייעוץ משפטי, ושלא ניתנה לי אפשרות להתקשר לעורך דין. אבל הם התעלמו מכל מה שאמרנו. הם רק רצו לצלם אותנו בווידאו, כדי להאשים אותנו באישום מומצא. למעשה, לא הייתה לי חקירה אמיתית, ולא ניתנה לי הזדמנות לומר את דבריי לפני בית המשפט הזה. ביוני לקחו אותי פעמיים נוספות לחקירה, עם אותן שאלות. כולן נגעו לעבודתי בבית החולים נאצר במהלך המלחמה, במחלקה לכירורגיה כללית.

איימי גודמן:
תוכל לדבר על מי ניהל את הכלא, ועל האופן שבו הם מענישים אסירים? האם אנחנו מדברים על שדה תימן הידוע לשמצה, או שהיית גם בעופר? תוכל לדבר על מה שקראתי בעדות שלך — מכות וריסוס גז פלפל בפנים?

ד"ר ח'אלד אל-סר:
אם ארצה לדבר על האכזריות של החיילים בתוך שדה תימן, אצטרך יותר מיום או יומיים כדי לפרט את האכזריות שלהם. בקצרה, כל מי שהיה בתוך שדה תימן ספג לפחות פעם אחת מכות באלות, באגרופים, בעיטות, או אפילו נשיכות מכלבים. הם נכנסו פעם בשבוע, או פעמיים בשבוע. יש להם כוח שנקרא כוח 100. הם נכנסים בלי אזהרה או הודעה מוקדמת אל תוך המקום. זה לא כלא. זה פשוט שטח פתוח, סגור בגדר מתכת. הם נכנסו לשטח הזה שבו היו 100 אסירים. הם הורו לכל האסירים לשכב על הבטן. אחר כך הם בחרו באקראי מישהו מתוך הכלא כדי להכות אותו באלה או לרסס אותו בגז פלפל. ולפעמים — שמעתי עדויות רבות מאסירים בתוך הכלא. הם באו אליי לבקש ייעוץ רפואי, כי הם הותקפו מינית על ידי החיילים באמצעות אלות, ולפעמים באמצעות אקדחים חשמליים באזורים האינטימיים שלהם. ולפעמים הם ריססו את פניהם ואת איבריהם הפרטיים בגז פלפל. כל זה קרה לי. בכל שבוע היה לנו אירוע אחד של פלישה של הכוחות האלה למקום שבו הוחזקנו בתוך שדה תימן.

איימי גודמן:
כלומר, ממש עכשיו — ניסינו להשיג אותך לאורך כל היום אתמול. אתה מבצע ניתוח אחר ניתוח. ממש מולך נמצא בית החולים נאצר בח'אן יונס. הוחזקת בכלא במשך כמה חודשים. במהלך שהותך שם פגשת רופאים נוספים: ד"ר מוחמד שחאדה, ד"ר ואאיל עבד אל־האדי וד"ר איאס אל־בורש. האם ד"ר איאס אל־בורש אינו קרוב משפחה של הרופא הידוע שנמצא — שגופתו נמצאה לאחר מותו בכלא הצבאי עופר — בכלא עופר, ד"ר עדנאן אל־בורש?

ד"ר ח'אלד אל-סר:
כן, הם קרובי משפחה. ד"ר איאס אל־בורש הוא רופא מתנדב. הוא עבד בבית החולים שיפא. הייתה לי הזדמנות לפגוש אותו בתוך שדה תימן. וגם בתוך מחנה עופר פגשתי את איאס אל־בורש. הוא קרוב משפחה של ד"ר אל־בורש, שנהרג בתוך עופר. הוא שוחרר לאחרונה, נדמה לי. וגם ד"ר מוחמד שחאדה שוחרר.

אבל עד עכשיו, יותר משנה לאחר הפלישה למתחם נאצר, לבית החולים נאצר, עדיין יש לנו אנשי צוות רפואי רבים בתוך הכלא. אנחנו מחכים שישוחררו בקרוב. אחד מהם, ד"ר נאהד אבו טעימה, הוא מנהל הבניין הכירורגי שמאחוריי וראש כל המחלקות הכירורגיות; וגם ד"ר ע'סאן אבו זוהרי, ראש המחלקה האורתופדית. הם נחטפו ונעצרו בפברואר 2024. עד עכשיו אנחנו עדיין מחכים לשחרורם, מפני שלא נכתב נגדם שום אישום ממשי.

איימי גודמן:
ולסיום, איזה מסר יש לך לעולם, ד"ר ח'אלד אל-סר? משפחות רבות קיוו שרופאים ואנשי צוות רפואי נעדרים ישוחררו בעסקת חילופי האסירים האחרונה. חשבו שד"ר אבו ספיה, המנהל הידוע של בית החולים כמאל עדוואן, רופא הילדים, ישוחרר. פורסם סרטון שלו, אבל הוא לא שוחרר. מה המסר שלך לעולם, כמי ששוחרר לאחרונה וחזר מיד לבית החולים לבצע ניתוחים, ד"ר אל-סר?

ד"ר ח'אלד אל-סר:
אני מדבר בשם כל עובדי מערכת הבריאות שנפצעו או נעצרו במהלך המלחמה הזאת, ובשם כל עמיתיי שנהרגו במהלכה. אנחנו, כעובדי מערכת הבריאות, אין לנו שום אג'נדה נגד אף אחד. אנחנו רק מעניקים טיפול רפואי לכל האזרחים, לכל מי שמגיע לבית החולים ומבקש עזרה, את העזרה שלנו. אני זוכר שבינואר ובפברואר הייתי כאן המנתח היחיד, התקווה האחרונה של כל המטופלים בעיר ח'אן יונס, וניסיתי להציל את המטופלים שלנו. לכן אין לנו שום אג'נדה צבאית או כל אג'נדה אחרת מאחורי העבודה שלנו.

אז בבקשה, עשו מאמץ — אני פונה לכל הקהילה הבינלאומית: עשו מאמץ לשחרר את כל עמיתיי שעדיין נמצאים בכלא, ללא כל אישום, ומוחזקים במעצר. ולמעשה, זה לא מעצר; הם נחטפו. למעשה, הם נחטפו. הם לא נמצאים בתנאים אנושיים או בתנאים שמתאימים לבני אדם בתוך הכלא. אז בבקשה, בהקדם האפשרי, עשו מאמץ להוציא את כולם לחופשי ולהחזיר אותם אלינו.

איימי גודמן:
ד"ר ח'אלד אל-סר, תודה רבה לך שיצאת מבית החולים ושוחחת איתנו היום. ד"ר אל-סר הוא מנתח פלסטיני בבית החולים נאצר בח'אן יונס, שנכלא במשך חודשים בשדה תימן הידוע לשמצה ולאחר מכן בכלא עופר, ושוחרר לאחרונה.