המצב קשה מאוד. היום חיפשנו במשך שעתיים מים ראויים לשתייה. אפילו מים ראויים לשתייה כבר לא ניתן למצוא. זה קשה מאוד. אוכל – עדיין יש אוכל. אין חשמל. גם אי אפשר לשאוב מים רגילים. בתי החולים בקושי מתפקדים. אנשי צוות רפואי רבים עזבו את בית החולים עם משפחותיהם כי הם לא יכולים, כי הם לא בטוחים. אז הם צריכים להתפנות יחד עם משפחותיהם. כמות התרופות יורדת באופן משמעותי גם בבתי המרקחת הפרטיים. אז זה מסוכן מאוד. הם מפציצים כל היום. אז אין מסדרון הומניטרי. היום אני בקשר עם כמה בתי חולים, בעיקר עם יחידת הכוויות באל–שיפא. יש רק מנתח אחד, רופא מרדים אחד. אין אחיות בכלל בבית החולים, ובאופן ספציפי ביחידת הכוויות. יש שם מחסורים רבים. אז אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר ולאן אנחנו הולכים