יש מוות מכל סוג ובכל צורה בבית החולים כמאל עדוואן ובצפון עזה. ההפגזות אינן פוסקות. ירי התותחים אינו פוסק. המטוסים אינם פוסקים. יש פיצוצים אדירים, ובית החולים גם הוא יעד להתקפה. זה פשוט נראה כמו סרט – זה לא נראה אמיתי.
לפני כחמישה ימים, הבית שלי ספג פגיעה. הם פוצצו לחלוטין את הגג ואת מכלי המים, אבל אנחנו היינו בקומת הקרקע ורק אדם אחד נפצע, תודה לאל. עזבנו כמה פעמים, ועברנו לאזורים שונים. המשפחה שלי והשכנים היו מבועתים. מצאתי מחסה בבית החולים כמאל עדוואן עם אשתי וילדיי, ועכשיו אני עובד כאן, ומטפל במטופלים רבים.
אין מילים לתאר את המצב בבית החולים כמאל עדוואן: הוא קטסטרופלי. בית החולים קורס תחת העומס. יש פצועים בכל מקום, מחוץ לבית החולים ובתוכו, ואין לנו ציוד רפואי וכירורגי כדי לטפל בהם.
אמבולנסים לא יכולים לזוז. אנחנו לא יכולים להגיע לגופות ההרוגים ולא יכולים להציל את הפצועים ששוכבים ברחובות. רבים מהם מתו לפני שהגיעו לבית החולים, ואחרים מתו בתוך בית החולים מכיוון שלא יכולנו לטפל בפצעיהם. יש לנו 30 הרוגים בתוך בית החולים, וכ-130 פצועים שזקוקים לטיפול רפואי דחוף. הצוות הרפואי מותש, ורבים מחבריו פצועים גם כן. אנחנו מרגישים חסרי אונים. פשוט אין לי מילים.
אנחנו קוראים לכל מדינות העולם להפנות את תשומת ליבן לצפון עזה, ולהסיר את המצור שהוביל למותם של כל כך הרבה אנשים.