עדויות

אודות ארכיון העדויות

עדות היא דבר אחר לגמרי מדוח, מנתון, מכותרת. היא נושאת בתוכה את חוויתו של אדם ספציפי, בזמן ספציפי, ומטילה על המאזין חובה שקשה להתחמק ממנה: להקשיב. הארכיון הזה אוסף עדויות של אנשים שהיו שם — רופאים, אנשי צוות רפואי, אזרחים — ומביא את קולם, בלתי מתורגם ובלתי מסונן, לכל מי שמוכן לשמוע.

מאחורי העדויות

הקדמת המתרגמים מבוא מאת ד"ר מיכל פלדון, רופאת ילדים וראומטולוגית מכתב מאת ד"ר עז א-דין שהאב חמלה כמעשה פוליטי של התנגדות

צוותי רפואה בינלאומיים

עם פרוץ המלחמה, נאסרה כניסתם של עיתונאים בינלאומיים לרצועת עזה. היוצאים מן הכלל שיכלו להיכנס לעזה היו כמה עשרות רופאים ואנשי צוות בריאות בינלאומיים, בעלי ניסיון רב בזירות מלחמה, שכניסתם לרצועה אושרה באופן מוגבל.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

צוותי רפואה עזתים

הם בבתי החולים, נאבקים לטפל בפצועים - ילדים, נשים, קשישים, אזרחים - להעניק טיפול רפואי, ללא חומרי הרדמה, ללא מכשירים, ללא תרופות, בבתי חולים השרויים במצור ואף מופגזים ישירות, תוך שהם עצמם הופכים למטרה.

עדויות

אודות ארכיון העדויות

מאחורי העדויות

צוותי רפואה בינלאומיים

צוותי רפואה עזתים

"כשהתחלנו לעבוד היינו בהלם מהפגיעות. חומרי נפץ רבי־עוצמה קרעו סלעים, רצפות וקירות והטיחו אותם בבני אדם, שחדרו דרך העור בגלי עפר ושברי בניין."

ד"ר מארק פרלמוטר

ד"ר פירוז סידהווה

"אישה הגיעה עם תסמיני אסתמה. היא בישלה על כיריים ונשמה אדים רעילים כי שרפה פלסטיק."

ד"ר נהרין אחמד

"הילדים שראיתי סבלו מפגיעות צוואר."

פרופ' כריסטוס גאורגאלאס

"רק החזקתי את ידו וניגבתי את ראשו."

ד"ר מוחמד טאהיר

"מגרש המשחקים היחיד שראיתי, ביום השני או השלישי שהייתי שם, הופצץ. 15 ילדים הגיעו באותו יום, מתים עם הגעתם. "

ד"ר עזיז בהימאני

"ראיתי כיצד אהבת החיים מותקפת בניסיון לשבור את רוחו של העם בעזה. "

ד"ר ת'אר אחמד

רג'אא מוסלח

"הוא נפצע כתוצאה מהפצצה אווירית ישראלית. "

ד"ר ג'יימס סמית

"הילד הזה היה בן שש."

ד"ר מארק פרלמוטר

"אזור מלחמה מייצר פציעות שדורשות שחזור של רקמות רכות, וזו ההתמחות שלנו. אז בכל פעם שאנחנו נוסעים, יש לנו השפעה משמעותית על האוכלוסייה, על אוכלוסיית הפצועים."

ד"ר טום פוטוקר

ד"ר ויקטוריה רוז

"כל סוג של נכות בעזה היא גזר דין מוות"

ד"ר יאסר ח'אן

"יש מעט מאוד שאתה יכול לעשות כעובד רפואי או הומניטרי בתנאים כאלה."

ד"ר ג'יימס סמית

"הם בסופו של דבר שותים את המים האלה שנועדו רק לשטיפה."

ד"ר מימי סייד

"לא ידעתי מה לעשות. האם לצעוק או לבכות או לשאת את הבת שלי?"

ד"ר מימי סייד

ד"ר תמי אבוגנים

ד"ר מארק פרלמוטר

ד"ר אייאז פאתן

ד"ר נביל ראנה

ד"ר מוחמד עדיל חליל

ד"ר יאסר עריאן

מירנדה קללנד

צ'ארלס בלאהה

"בתוך כל הזוועה, היו רגעים של אור. שמחנו מאוד לראות את אישיותה שבה וצפה כאשר הזיהום בגופה חלף. "

ד"ר פירוז סידהווה

ד"ר מארק פרלמוטר

"את מרגישה אחריות עצומה לחזור ולעשות משהו."

ד"ר ויקטוריה רוז

"אני מוצא את עצמי רוצה לבכות כל הזמן, אבל פשוט אין לי זמן, ואני ממשיך ועובר לחולה הבא."

ד"ר מארק בראונר

"מה שאני רואה כל יום אלו אנשים רזים בצורה קיצונית. הם איבדו את כל מסת השריר שלהם. "

ד"ר מילנה אנג'לובה-צ'י

ד"ר טניה חאג'-חסן

ד"ר ת'אר אחמד

"לנסות להסביר לילד קטן שאתה עומד להשתמש במסור כדי לחתוך את העצם שלו."

ד"ר עבדאללה גאלי

"כאשר מתרחש פיצוץ, כל מה שסביבך הופך לנשק."

ד"ר ויקטוריה רוז

"חלק ממני פשוט רצה שהוא יוכל למות בשלווה."

ד"ר סנג'אי אדוסומילי

"דמיינו את עובדי הבריאות מבצעים את הפרוצדורות הללו ללא חומר הרדמה"

ד"ר מוירה לנג

"היא לא הייתה לוחמת. היא הייתה אישה בהריון שישבה בביתה כשפצצה נפלה על ראשה."

ד"ר אחמד יוסף

"בחדר מיון שם, מכונות הנשמה היו נדירות, ואם היה בן 70 ואדם בן 20 שזקוקים למכונת הנשמה, היינו צריכים להחליט מי מקבל אותה."

ד"ר עזיז רחמאן

"אלו לא תנאים למגורים."

ד"ר מימי סייד

"המקומיים, כשאני מדברת איתם, הם תמיד מלאי תקווה, חזקים ועמידים. "

ד"ר מימי סייד

"די, מספיק כבר. אנחנו מבקשים הפסקת אש. תפסיקו להרוג."

מוחמד חוואג'רה

"אימהות אפילו לא יכולות להניק בגלל שהן סובלות מתת תזונה כה חמורה"

ד"ר ניק מנארד

"כמעט מדי יום היו עינויים בבתי הכלא בישראל"

ד"ר מוחמד אבו סלמיה

"אבא שלה היה שם ובכה, שאל אותי ׳את יכולה להציל אותה? היא הילדה היחידה שלי"

ד"ר פוזיה אלווי

ד"ר אירפאן גלאריה

ד"ר ת'אר אחמד

ד"ר וניטה גופטה