עדויות

אודות ארכיון העדויות

עדות היא דבר אחר לגמרי מדוח, מנתון, מכותרת. היא נושאת בתוכה את חוויתו של אדם ספציפי, בזמן ספציפי, ומטילה על המאזין חובה שקשה להתחמק ממנה: להקשיב. הארכיון הזה אוסף עדויות של אנשים שהיו שם — רופאים, אנשי צוות רפואי, אזרחים — ומביא את קולם, בלתי מתורגם ובלתי מסונן, לכל מי שמוכן לשמוע.

מאחורי העדויות

הקדמת המתרגמים מבוא מאת ד"ר מיכל פלדון, רופאת ילדים וראומטולוגית מכתב מאת ד"ר עז א-דין שהאב חמלה כמעשה פוליטי של התנגדות

צוותי רפואה בינלאומיים

עם פרוץ המלחמה, נאסרה כניסתם של עיתונאים בינלאומיים לרצועת עזה. היוצאים מן הכלל שיכלו להיכנס לעזה היו כמה עשרות רופאים ואנשי צוות בריאות בינלאומיים, בעלי ניסיון רב בזירות מלחמה, שכניסתם לרצועה אושרה באופן מוגבל.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

צוותי רפואה עזתים

הם בבתי החולים, נאבקים לטפל בפצועים - ילדים, נשים, קשישים, אזרחים - להעניק טיפול רפואי, ללא חומרי הרדמה, ללא מכשירים, ללא תרופות, בבתי חולים השרויים במצור ואף מופגזים ישירות, תוך שהם עצמם הופכים למטרה.

עדויות

אודות ארכיון העדויות

מאחורי העדויות

צוותי רפואה בינלאומיים

צוותי רפואה עזתים

"אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות שיכול להחליף את אהבת ההורים. אפשר להביא את הדודות, אפשר להביא את הדודים – אבל את ההורים אי אפשר להחליף ואין דבר שבאמת יפצה על זה."

ד"ר אקצא דוראני

"הפצצה נחתה, והבת שלו הייתה בחדר השירותים, והוא חזר לחפש את שרידיה."

ד"ר סאמר עטר

"למה הם תקפו אותי? אני גבר. יש לי עבודה. מעולם לא הייתי מעורב בפוליטיקה. אין לי אקדח. למה בחרו בי?"

ד"ר דירדרה נונן

ד"ר שרה לאלונד

ד"ר ייפנג ג'י

ד"ר ריזוואן מינחס

ד"ר דורוטאה גוצ'ירדו

"כאשר מתרחש פיצוץ, כל מה שסביבך הופך לנשק."

ד"ר ויקטוריה רוז

"פשעם היחיד היה העובדה שהם ריפאו אנשים."

ד"ר תמי אבוגנים

"נכנסתי בערך שבוע אחרי תחילת הפסקת האש. וזה היה, אתה יודע, זה היה, זה היה רף כל כך נמוך. פשוט להפסיק להטיל פצצות על כולם."

ד"ר אדם חמאוי

"אתה ניצב בפני בחירה: לעזוב כדי לדאוג לטיפול בילדך [...] לעומת להשאיר את משפחתך מאחור ולדעת שאולי לעולם לא תראה אותם שוב."

ד"ר מוחמד טאהיר

"כשהתחלנו לעבוד היינו בהלם מהפגיעות. חומרי נפץ רבי־עוצמה קרעו סלעים, רצפות וקירות והטיחו אותם בבני אדם, שחדרו דרך העור בגלי עפר ושברי בניין."

ד"ר מארק פרלמוטר

ד"ר פירוז סידהווה

"אני רק רוצה שההרג ייפסק, ושילדים יוכלו לגדול עם סיכוי לעתיד."

ד"ר מוחמד מוסטפא

"ראיתי יותר ילדים נשרפים ממה שראיתי אי פעם בכל חיי ביחד. "

ד"ר מארק פרלמוטר

"ראיתי כיצד אהבת החיים מותקפת בניסיון לשבור את רוחו של העם בעזה. "

ד"ר ת'אר אחמד

רג'אא מוסלח

"אין מיון, אנשים תופסים לכם את הכתף משמאל ומימין, בבקשה תיגש לבת שלי, בבקשה תיגש לאמא שלי."

ד"ר מוחמד מוסטפא

"אני אומר זאת כמי שנאלץ בבית החולים נאצר לצעוד מעל על גופתו של ילד, בזמן שאימו התאבלה עליו, כדי להגיע לטפל בחולה אחר"

ד"ר ת'אר אחמד

"אני לא יודעת את מי מהקולגות שלי אראה שוב"

ד"ר אמברין סלימי

"אישה הגיעה עם תסמיני אסתמה. היא בישלה על כיריים ונשמה אדים רעילים כי שרפה פלסטיק."

ד"ר נהרין אחמד

"היו ילדים עם כוויות של 70% עד 80% מגופם."

ד"ר מוחמד מוסטפא

ד"ר רזאן אל-נחאס

ד"ר טניה חאג'-חסן

ד"ר ת'אר אחמד

"היא הזכירה לי את הבת שלי."

ד"ר ייפנג ג'י

ד"ר יארה אבו-חמדה

ד"ר דורוטאה גוצ'ירדו

ד"ר ריזוואן מינחס

ד"ר בן תומפסון

ד"ר נור אל אמין

"המצב קטסטרופלי. באמת, אני מאוד עייף. אני מאוד עייף."

ד"ר ג'יימס סמית

ד"ר אחמד מע'רבי

"זהו כדור שהיה במשך כמה חודשים בתוך הירך השמאלית העליונה של ילד בן שש. "

ד"ר ג'ונאיד סולטאן

"אני לא בטוחה שנוכל להציל את הזרוע שלה."

ד"ר ויקטוריה רוז

"המטופלים שלי היו ילדים בני שש עם רסיסים בלב וכדורים במוח, ונשים בהריון."

ד"ר פירוז סידהווה

"לנסות להסביר לילד קטן שאתה עומד להשתמש במסור כדי לחתוך את העצם שלו."

ד"ר עבדאללה גאלי

"החלטתי ללכת לאבראהים להחליף את התחבושות". בזמן שצעד במסדרון החריד פיצוץ את בית החולים. "הדלת לידי נפתחה ופגעה בי, הרחתי את העשן""

ד"ר מארק פרלמוטר

ד"ר פירוז סידהווה

"הצוות בבית החולים ממשיך להגיע לעבודה. הם מתעלפים מרוב רעב"

ד"ר סאירה חוסיין

"היא לא הייתה לוחמת. היא הייתה אישה בהריון שישבה בביתה כשפצצה נפלה על ראשה."

ד"ר אחמד יוסף

"אני לא יכול ללכת יותר לבית הספר ואני לא זוכה לראות את חבריי."

תרכיה אבו קריים

ד"ר בהאבנה צ'אולה

"אני לא מבינה איך ירי בילדים במכוון מוצדק."

ד"ר מימי סייד

"עזה כולה צריכה אותו"

אלבינה אבו ספיה

"אני עדיין יכול להרגיש את זרועותיה סביב צווארי."

ד"ר אחמד יוסף

"אותו לילה לא היה רק מותם - הוא היה גם מותו של משהו בתוכי"