עדויות

אודות ארכיון העדויות

עדות היא דבר אחר לגמרי מדוח, מנתון, מכותרת. היא נושאת בתוכה את חוויתו של אדם ספציפי, בזמן ספציפי, ומטילה על המאזין חובה שקשה להתחמק ממנה: להקשיב. הארכיון הזה אוסף עדויות של אנשים שהיו שם — רופאים, אנשי צוות רפואי, אזרחים — ומביא את קולם, בלתי מתורגם ובלתי מסונן, לכל מי שמוכן לשמוע.

מאחורי העדויות

הקדמת המתרגמים מבוא מאת ד"ר מיכל פלדון, רופאת ילדים וראומטולוגית מכתב מאת ד"ר עז א-דין שהאב חמלה כמעשה פוליטי של התנגדות

צוותי רפואה בינלאומיים

עם פרוץ המלחמה, נאסרה כניסתם של עיתונאים בינלאומיים לרצועת עזה. היוצאים מן הכלל שיכלו להיכנס לעזה היו כמה עשרות רופאים ואנשי צוות בריאות בינלאומיים, בעלי ניסיון רב בזירות מלחמה, שכניסתם לרצועה אושרה באופן מוגבל.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

צוותי רפואה עזתים

הם בבתי החולים, נאבקים לטפל בפצועים - ילדים, נשים, קשישים, אזרחים - להעניק טיפול רפואי, ללא חומרי הרדמה, ללא מכשירים, ללא תרופות, בבתי חולים השרויים במצור ואף מופגזים ישירות, תוך שהם עצמם הופכים למטרה.

עדויות

אודות ארכיון העדויות

מאחורי העדויות

צוותי רפואה בינלאומיים

צוותי רפואה עזתים

""הם רעבים, אין להם תרופות ואין להם מקום בטוח""

ד"ר מימי סייד

"הילדים האלה קטנטנים - הם בתת משקל ותת-תזונה"

ד"ר ויקטוריה רוז

"ראיתי אותו בחדר המיון מנסה להחיות אדם שזרועותיו ורגליו, סליחה, שתי רגליו וזרוע אחת פוצצו."

ד"ר טניה חאג'-חסן

"היא הזכירה לי את הבת שלי."

ד"ר ייפנג ג'י

ד"ר יארה אבו-חמדה

ד"ר דורוטאה גוצ'ירדו

ד"ר ריזוואן מינחס

ד"ר בן תומפסון

ד"ר נור אל אמין

"מגרש המשחקים היחיד שראיתי, ביום השני או השלישי שהייתי שם, הופצץ. 15 ילדים הגיעו באותו יום, מתים עם הגעתם. "

ד"ר עזיז בהימאני

"עכשיו אני מבינה מדוע כל הילדים האלה נכנסים למחלקת המיון כשהם רועדים."

ד"ר טניה חאג'-חסן

ארווה דיימון

"הפצצה נחתה, והבת שלו הייתה בחדר השירותים, והוא חזר לחפש את שרידיה."

ד"ר סאמר עטר

"לא ייאמן שהצלפים המאומנים ביותר בעולם ירו בטעות בילד בן שלוש בראש."

ד"ר מארק פרלמוטר

ד"ר פירוז סידהווה

"האישה שעל שולחן הניתוחים פצועה קשה. בעלה וכל ילדיה נהרגו. היא לא יודעת זאת עדיין. "

ד"ר טום פוטוקר

ד"ר ויקטוריה רוז

ד"ר גרהאם גרום

"המטופלים שלי היו ילדים בני שש עם רסיסים בלב וכדורים במוח, ונשים בהריון."

ד"ר פירוז סידהווה

"היא ביקשה ממני לעזור לה."

ד"ר מוחמד מוסטפא

"ניתחנו בסביבה לא סטרילית שלא הייתה ניתנת לדמיון בארצות הברית. הייתה לנו גישה מוגבלת לציוד רפואי חיוני"

ד"ר אירפאן גלאריה

"אי אפשר לחשוב שילד בן שנתיים הוא לוחם."

ד"ר אדם חמאוי

"אני מוצא את עצמי רוצה לבכות כל הזמן, אבל פשוט אין לי זמן, ואני ממשיך ועובר לחולה הבא."

ד"ר מארק בראונר

"הילד הזה היה בן שש."

ד"ר מארק פרלמוטר

"מסוק אפאצ'י מרחף מעל בית החולים אל-קודס, והוא יורה. כרגע אנחנו מוקפים לחלוטין על ידי כוחות הכיבוש והם מקיפים את בית החולים."

אנדי קלארק ווהן

"אנשים מרגישים שהאנושיות שלהם לא מוכרת. אנשים מרגישים שהם נטושים וננטשים לטבח."

ד"ר ג'אוויד עבד אל-מונעם

ד"ר טניה חאג'-חסן

ד"ר ת'אר אחמד

"הכרזתי על יותר אנשים מתים שם ממה שאני בדרך כלל מכריז בשנה בעבודתי כמנתח טראומה בקליפורניה."

ד"ר פירוז סידהווה

"כאשר מתרחש פיצוץ, כל מה שסביבך הופך לנשק."

ד"ר ויקטוריה רוז

"אימהות אפילו לא יכולות להניק בגלל שהן סובלות מתת תזונה כה חמורה"

ד"ר ניק מנארד

"הם לא נותנים לעיתונאים להיכנס והורגים את העיתונאים העזתים שנמצאים שם, אז הרופאים שמגיעים חושפים לעולם את האמת."

ד"ר מימי סייד

"אין מיון, אנשים תופסים לכם את הכתף משמאל ומימין, בבקשה תיגש לבת שלי, בבקשה תיגש לאמא שלי."

ד"ר מוחמד מוסטפא

"מצד אחד אתה רואה את שרידי עזה ומהצד השני יש אדמה חקלאית שמושקית, וזה מאוד דיסטופי."

ד"ר ויקטוריה רוז

"אי אפשר לראות את זה בתור משהו אחר, כי 50% מהאוכלוסייה הם ילדים. אז זו מלחמה בילדים. לא רלוונטי אם היא נועדה להיות מלחמה בילדים או לא. זו מלחמה נגד ילדים."

ד"ר ויקטוריה רוז

"המצב קטסטרופלי. באמת, אני מאוד עייף. אני מאוד עייף."

ד"ר ג'יימס סמית

ד"ר אחמד מע'רבי

"כרופאים, האנשים זקוקים לכולנו, ואהבתי אליהם היא שתמיד הניעה אותי להמשיך."

ד"ר ח'אלד אבו עאבל

ד"ר תרנים מחמוד

ד"ר מהיתאב אחמד

ד"ר איסלאם אל-ג'וראני

"מעבר לדיסטופיה. זהו הדבר הנורא ביותר שרובנו היינו עדים לו או עקבנו אחריו בחיינו."

ד"ר ג'יימס סמית

"הרשימה כל כך ארוכה... ואני כבר לא אראה אף אחד מהם לעולם"

ד״ר חאזם מלוח

"אישה הגיעה עם תסמיני אסתמה. היא בישלה על כיריים ונשמה אדים רעילים כי שרפה פלסטיק."

ד"ר נהרין אחמד

". אנחנו עובדים עם המטופלים לאור של טלפונים ניידים בלבד. איננו יכולים להציל עוד חיים."

ד"ר מוחמד קנדיל