עדויות

אודות ארכיון העדויות

עדות היא דבר אחר לגמרי מדוח, מנתון, מכותרת. היא נושאת בתוכה את חוויתו של אדם ספציפי, בזמן ספציפי, ומטילה על המאזין חובה שקשה להתחמק ממנה: להקשיב. הארכיון הזה אוסף עדויות של אנשים שהיו שם — רופאים, אנשי צוות רפואי, אזרחים — ומביא את קולם, בלתי מתורגם ובלתי מסונן, לכל מי שמוכן לשמוע.

מאחורי העדויות

הקדמת המתרגמים מבוא מאת ד"ר מיכל פלדון, רופאת ילדים וראומטולוגית מכתב מאת ד"ר עז א-דין שהאב חמלה כמעשה פוליטי של התנגדות

צוותי רפואה בינלאומיים

עם פרוץ המלחמה, נאסרה כניסתם של עיתונאים בינלאומיים לרצועת עזה. היוצאים מן הכלל שיכלו להיכנס לעזה היו כמה עשרות רופאים ואנשי צוות בריאות בינלאומיים, בעלי ניסיון רב בזירות מלחמה, שכניסתם לרצועה אושרה באופן מוגבל.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

צוותי רפואה עזתים

הם בבתי החולים, נאבקים לטפל בפצועים - ילדים, נשים, קשישים, אזרחים - להעניק טיפול רפואי, ללא חומרי הרדמה, ללא מכשירים, ללא תרופות, בבתי חולים השרויים במצור ואף מופגזים ישירות, תוך שהם עצמם הופכים למטרה.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

"למה הם תקפו אותי? אני גבר. יש לי עבודה. מעולם לא הייתי מעורב בפוליטיקה. אין לי אקדח. למה בחרו בי?"

"אני זוכרת את פניהם, את העגילים שלהם, את שתי השיניים הראשונות הקטנות שלהם. אני זוכרת איך הם הולבשו בזהירות לשינה באוהלים הקרים שלהם, את העדינות שבה השיער שלהם נקלע."

ד"ר טניה חאג'-חסן

עדויות

אודות ארכיון העדויות

מאחורי העדויות

צוותי רפואה בינלאומיים

צוותי רפואה עזתים

"למה הם תקפו אותי? אני גבר. יש לי עבודה. מעולם לא הייתי מעורב בפוליטיקה. אין לי אקדח. למה בחרו בי?"

ד"ר דירדרה נונן

ד"ר שרה לאלונד

ד"ר ייפנג ג'י

ד"ר ריזוואן מינחס

ד"ר דורוטאה גוצ'ירדו

"אני זוכרת את פניהם, את העגילים שלהם, את שתי השיניים הראשונות הקטנות שלהם. אני זוכרת איך הם הולבשו בזהירות לשינה באוהלים הקרים שלהם, את העדינות שבה השיער שלהם נקלע."

ד"ר טניה חאג'-חסן

"כל יום שהייתי שם, ראיתי ילד נורה בראש. זו לא תאונה."

ד"ר פירוז סידהווה

ד"ר תמי אבוגנים

"ראיתי יותר ילדים נשרפים ממה שראיתי אי פעם בכל חיי ביחד. "

ד"ר מארק פרלמוטר

"לעתים קרובות אין מספיק משככי כאבים. אבל הילדים לא צועקים על הכאב, הם צועקים: 'אני רעב! אני רעב!'""

ד"ר אקצא דוראני

"האיש הזה היה כל כך בטראומה, שאני בכנות לא יכול לדמיין אותו עוד אי פעם עוסק ברפואה."

ד"ר בן תומפסון

"הילד הזה היה בן שש."

ד"ר מארק פרלמוטר

"השורה התחתונה היא שזו סוגיית זכויות אדם וילדים נרצחים. זה חייב להיפסק. ואנחנו חייבים להפסיק לתמוך בזה. "

ד"ר ויקטוריה רוז

"אני עדיין יכול להרגיש את זרועותיה סביב צווארי."

ד"ר אחמד יוסף

"אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות שיכול להחליף את אהבת ההורים. אפשר להביא את הדודות, אפשר להביא את הדודים – אבל את ההורים אי אפשר להחליף ואין דבר שבאמת יפצה על זה."

ד"ר אקצא דוראני

"רופא מחויב לדבר בשם המטופלים שלו, זה לא מספיק רק לעשות את הניתוח, העבודה שלי זה גם לספר מה ראיתי."

ד"ר פירוז סידהווה

"טיפלנו בילדים שאמרו, ׳שכבתי על הקרקע אחרי שנפלה פצצה, והכטב"ם הזה ירד וריחף מעליי וירה בי׳."

פרופ' ניזם ממודה

"מגרש המשחקים היחיד שראיתי, ביום השני או השלישי שהייתי שם, הופצץ. 15 ילדים הגיעו באותו יום, מתים עם הגעתם. "

ד"ר עזיז בהימאני

"חלק ממני פשוט רצה שהוא יוכל למות בשלווה."

ד"ר סנג'אי אדוסומילי

"מסוק אפאצ'י מרחף מעל בית החולים אל-קודס, והוא יורה. כרגע אנחנו מוקפים לחלוטין על ידי כוחות הכיבוש והם מקיפים את בית החולים."

אנדי קלארק ווהן

"דמיינו את עובדי הבריאות מבצעים את הפרוצדורות הללו ללא חומר הרדמה"

ד"ר מוירה לנג

"אי אפשר להתגבר על הזיכרונות האלה."

ד"ר סנג'אי אדוסומילי

ד"ר סקרלט וונג

ד"ר מודר אלביירוטי

"מילותיו האחרונות אליי היו, 'כל מי שנותר בעזה עכשיו מת או ימות בקרוב מאוד.' מילים מצמררות מאוד."

ד"ר מורגן מקמונגל

"היו ילדים עם כוויות של 70% עד 80% מגופם."

ד"ר מוחמד מוסטפא

ד"ר רזאן אל-נחאס

"כל אדם שפגשתי סבל מתת-תזונה."

ד"ר פירוז סידהווה

"חצי מכל מסדרון בבית החולים היה תפוס על ידי מזרנים על הרצפה עם אנשים עקורים יושבים ושוכבים."

ד"ר עאמר שועייב

"האם אנו באמת קוראים לזה הפסקת אש?"

ד"ר מורטן רוסטרופ

"בכייה לא נשמע כמו בכי הכאב הרגיל במהלך הלידה. התברר שבעלה וחמשת ילדיה נרצחו מול עיניה במהלך הפשיטה הזו."

היבא אל-נשף (מיילדת)

"המטופלים שלי היו ילדים בני שש עם רסיסים בלב וכדורים במוח, ונשים בהריון."

ד"ר פירוז סידהווה

"רמות ההמוגלובין הדרושות כדי לתרום דם בצורה בטוחה, פשוט אינן קיימות. "

אנליז סטפנסון-ון

"יש מעט מאוד שאתה יכול לעשות כעובד רפואי או הומניטרי בתנאים כאלה."

ד"ר ג'יימס סמית

"לקחו את הצוות הרפואי לחקירות אחד אחד."

ד"ר אחמד אל-כחלות

"אני אומר זאת כמי שנאלץ בבית החולים נאצר לצעוד מעל על גופתו של ילד, בזמן שאימו התאבלה עליו, כדי להגיע לטפל בחולה אחר"

ד"ר ת'אר אחמד

"אני לא יכול ללכת יותר לבית הספר ואני לא זוכה לראות את חבריי."

תרכיה אבו קריים

ד"ר בהאבנה צ'אולה

"מעבר לדיסטופיה. זהו הדבר הנורא ביותר שרובנו היינו עדים לו או עקבנו אחריו בחיינו."

ד"ר ג'יימס סמית

"אף פעם לא חשבתי שדבר כזה באמת יקרה בבית חולים."

ד"ר סארה א-סקא

""הם רעבים, אין להם תרופות ואין להם מקום בטוח""

ד"ר מימי סייד

"בחרתי להתנגד בדרך אחרת - באמצעות פעולה אקדמית."

ד"ר עבד אל-והאב אבו אל-עמרין