עדויות

אודות ארכיון העדויות

עדות היא דבר אחר לגמרי מדוח, מנתון, מכותרת. היא נושאת בתוכה את חוויתו של אדם ספציפי, בזמן ספציפי, ומטילה על המאזין חובה שקשה להתחמק ממנה: להקשיב. הארכיון הזה אוסף עדויות של אנשים שהיו שם — רופאים, אנשי צוות רפואי, אזרחים — ומביא את קולם, בלתי מתורגם ובלתי מסונן, לכל מי שמוכן לשמוע.

אזהרת טריגר

חלק מהתכנים עלולים לעורר מצוקה או רגשות קשים. מומלץ לגלות שיקול דעת לפני הקריאה

מאחורי העדויות

הקדמת המתרגמים מבוא מאת ד"ר מיכל פלדון, רופאת ילדים וראומטולוגית מכתב מאת ד"ר עז א-דין שהאב חמלה כמעשה פוליטי של התנגדות

צוותי רפואה בינלאומיים

עם פרוץ המלחמה, נאסרה כניסתם של עיתונאים בינלאומיים לרצועת עזה. היוצאים מן הכלל שיכלו להיכנס לעזה היו כמה עשרות רופאים ואנשי צוות בריאות בינלאומיים, בעלי ניסיון רב בזירות מלחמה, שכניסתם לרצועה אושרה באופן מוגבל.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

צוותי רפואה עזתים

הם בבתי החולים, נאבקים לטפל בפצועים - ילדים, נשים, קשישים, אזרחים - להעניק טיפול רפואי, ללא חומרי הרדמה, ללא מכשירים, ללא תרופות, בבתי חולים השרויים במצור ואף מופגזים ישירות, תוך שהם עצמם הופכים למטרה.

עדויות

אודות ארכיון העדויות

מאחורי העדויות

צוותי רפואה בינלאומיים

צוותי רפואה עזתים

"ראיתי כיצד אהבת החיים מותקפת בניסיון לשבור את רוחו של העם בעזה. "

ד"ר ת'אר אחמד

רג'אא מוסלח

"כשהתחלנו לעבוד היינו בהלם מהפגיעות. חומרי נפץ רבי־עוצמה קרעו סלעים, רצפות וקירות והטיחו אותם בבני אדם, שחדרו דרך העור בגלי עפר ושברי בניין."

ד"ר מארק פרלמוטר

ד"ר פירוז סידהווה

"עוד יום של הרס כאן בעזה."

ד"ר טום פוטוקר

"ניתחתי כל היום, אני מנתח, והייתה מתקפה על יחידת טיפול נמרץ. "

ד"ר ניק מיינארד

"הישראלים ירו פצצה מונחית GPS על הבית שבו שהה צוות רפואי בריטי."

ד"ר עאמר שועייב

"הם לא נותנים לעיתונאים להיכנס והורגים את העיתונאים העזתים שנמצאים שם, אז הרופאים שמגיעים חושפים לעולם את האמת."

ד"ר מימי סייד

"הילדים שראיתי סבלו מפגיעות צוואר."

פרופ' כריסטוס גאורגאלאס

"מילותיו האחרונות אליי היו, 'כל מי שנותר בעזה עכשיו מת או ימות בקרוב מאוד.' מילים מצמררות מאוד."

ד"ר מורגן מקמונאגל

"כמעט כל יום, מישהו מהרופאים, מהאחיות או מהפרמדיקים פוגש קרוב משפחה שנפגע והובא לבית החולים."

ד"ר טום פוטוקר

"אנשים מתים מדברים שלא אמורים למות מהם, והרבה מזה נובע מתברואה לקויה ומחוסר גישה למים. "

ד"ר חאלד אל-חרייש

"אני שם, מסתכל על שני הילדים האלה, ותוהה מה הם עשו?"

ד"ר מוחמד טאהיר

"רמות ההמוגלובין הדרושות כדי לתרום דם בצורה בטוחה, פשוט אינן קיימות. "

אנליז סטפנסון-ון

"אני לא בטוחה שנוכל להציל את הזרוע שלה."

ד"ר ויקטוריה רוז

"אני לא מבינה איך ירי בילדים במכוון מוצדק."

ד"ר מימי סייד

"אני זוכרת את מבטו הריק ואת קולו הרך לוחש לי באוזני. הלוואי והייתי מת איתם."

ד"ר טניה חאג'-חסן

"האיש הזה היה כל כך בטראומה, שאני בכנות לא יכול לדמיין אותו עוד אי פעם עוסק ברפואה."

ד"ר בן תומפסון

"למה הם תקפו אותי? אני גבר. יש לי עבודה. מעולם לא הייתי מעורב בפוליטיקה. אין לי אקדח. למה בחרו בי?"

ד"ר דירדרה נונן

ד"ר שרה לאלונד

ד"ר ייפנג ג'י

ד"ר ריזוואן מינחס

ד"ר דורוטאה גוצ'ירדו

"הדבר האחרון שרציתי לעשות היה לקחת ממנו את התקווה. אז אמרתי, 'לא, בעזרת האל, אנחנו מנסים הכל.'"

ד"ר אירטזה ח'אן

"בתוך כל הזוועה, היו רגעים של אור. שמחנו מאוד לראות את אישיותה שבה וצפה כאשר הזיהום בגופה חלף. "

ד"ר פירוז סידהווה

ד"ר מארק פרלמוטר

"חשבתי, מתי זה ייגמר?"

ד"ר מוחמד טאהיר

"עכשיו אני מבינה מדוע כל הילדים האלה נכנסים למחלקת המיון כשהם רועדים."

ד"ר טניה חאג'-חסן

ארווה דיימון

"השורה התחתונה היא שזו סוגיית זכויות אדם וילדים נרצחים. זה חייב להיפסק. ואנחנו חייבים להפסיק לתמוך בזה. "

ד"ר ויקטוריה רוז

"דמיינו את עובדי הבריאות מבצעים את הפרוצדורות הללו ללא חומר הרדמה"

ד"ר מוירה לנג

": זה גרוע מכל מה שאי פעם ראיתי. היקף ההרס זה משהו שלא יכולתי לתפוס לפני שהגעתי לכאן. "

ד"ר קת'לין גלאגר

"ההודעה האחרונה שלה הייתה: ״זה מקרה חירום. הפטרייה אוכלת לה את הפנים.״"

ד"ר גרהאם גרום

"היום חיפשנו במשך שעתיים מים ראויים לשתייה. אפילו מים ראויים לשתייה כבר לא ניתן למצוא."

ד"ר מוחמד אבו מוגייסב

"ילדי עזה, עיניהם פקוחות לרווחה ומלאי תמימות, עברו זוועות שאף ילד לא צריך לחוות לעולם. "

ד"ר מימי סייד

"המרדים שלנו הלך לסייע בחדר המיון, וגילה שבני משפחתו היו בין הפצועים. הוא איבד את אחיינו, ובנותיו נפצעו."

ד"ר מוחמד אבו מוגייסב

איימי קיט-מיי לו

"אני זוכרת את פניהם, את העגילים שלהם, את שתי השיניים הראשונות הקטנות שלהם. אני זוכרת איך הם הולבשו בזהירות לשינה באוהלים הקרים שלהם, את העדינות שבה השיער שלהם נקלע."

ד"ר טניה חאג'-חסן

"ילדה הזו, בת ה־13, ממתינה לניתוח ורואה אותי קוטע את אמצע כף רגלו של אחיה"

ד״ר מוחמד עובייד

"אי אפשר להגיד לנהג אמבולנס לקחת ילדים ישירות לחדר המתים. ולכן יש אזור שבו הם יכולים למות, ליד ילדים אחרים במצב דומה, אזור שבו המשפחות איתם ומתפללות."

ד"ר פירוז סידהווה

"בתוך הגיהינום הזה, אנו עדיין חולמים על חיים."

ד״ר חוסאם חמודה

"נורמליזציה של מצב שבו נורמלי להרוג רופאים."

ד"ר פירוז סידהווה