עדויות

אודות ארכיון העדויות

עדות היא דבר אחר לגמרי מדוח, מנתון, מכותרת. היא נושאת בתוכה את חוויתו של אדם ספציפי, בזמן ספציפי, ומטילה על המאזין חובה שקשה להתחמק ממנה: להקשיב. הארכיון הזה אוסף עדויות של אנשים שהיו שם — רופאים, אנשי צוות רפואי, אזרחים — ומביא את קולם, בלתי מתורגם ובלתי מסונן, לכל מי שמוכן לשמוע.

מאחורי העדויות

הקדמת המתרגמים מבוא מאת ד"ר מיכל פלדון, רופאת ילדים וראומטולוגית מכתב מאת ד"ר עז א-דין שהאב חמלה כמעשה פוליטי של התנגדות

צוותי רפואה בינלאומיים

עם פרוץ המלחמה, נאסרה כניסתם של עיתונאים בינלאומיים לרצועת עזה. היוצאים מן הכלל שיכלו להיכנס לעזה היו כמה עשרות רופאים ואנשי צוות בריאות בינלאומיים, בעלי ניסיון רב בזירות מלחמה, שכניסתם לרצועה אושרה באופן מוגבל.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

צוותי רפואה עזתים

הם בבתי החולים, נאבקים לטפל בפצועים - ילדים, נשים, קשישים, אזרחים - להעניק טיפול רפואי, ללא חומרי הרדמה, ללא מכשירים, ללא תרופות, בבתי חולים השרויים במצור ואף מופגזים ישירות, תוך שהם עצמם הופכים למטרה.

עדויות

אודות ארכיון העדויות

מאחורי העדויות

צוותי רפואה בינלאומיים

צוותי רפואה עזתים

"פשעם היחיד היה העובדה שהם ריפאו אנשים."

ד"ר תמי אבוגנים

"הפיצוץ הזה הרגיש קרוב. אפשר היה להרגיש אותו. זה לא נדיר. המשכנו כרגיל. המשכנו לעבוד. "

רייצ'ל מוזס

"האישה שעל שולחן הניתוחים פצועה קשה. בעלה וכל ילדיה נהרגו. היא לא יודעת זאת עדיין. "

ד"ר טום פוטוקר

ד"ר ויקטוריה רוז

ד"ר גרהאם גרום

"אנשים מרגישים שהאנושיות שלהם לא מוכרת. אנשים מרגישים שהם נטושים וננטשים לטבח."

ד"ר ג'אוויד עבד אל-מונעם

"רמות ההמוגלובין הדרושות כדי לתרום דם בצורה בטוחה, פשוט אינן קיימות. "

אנליז סטפנסון-ון

"לעתים קרובות אין מספיק משככי כאבים. אבל הילדים לא צועקים על הכאב, הם צועקים: 'אני רעב! אני רעב!'""

ד"ר אקצא דוראני

ד"ר מוחמד טאהיר

"מילותיו האחרונות אליי היו, 'כל מי שנותר בעזה עכשיו מת או ימות בקרוב מאוד.' מילים מצמררות מאוד."

ד"ר מורגן מקמונגל

"היא לא הייתה לוחמת. היא הייתה אישה בהריון שישבה בביתה כשפצצה נפלה על ראשה."

ד"ר אחמד יוסף

ד"ר טניה חאג'-חסן

ד"ר ת'אר אחמד

"עצמות לא מתחברות מחדש, פצעים פשוט לא מחלימים כאן כי צריך חלבון. צריך תזונה יציבה."

אנדי קלארק ווהן

"כמעט כל יום, מישהו מהרופאים, מהאחיות או מהפרמדיקים פוגש קרוב משפחה שנפגע והובא לבית החולים."

ד"ר טום פוטוקר

"הילד הזה היה בן שש."

ד"ר מארק פרלמוטר

"בתוך כל הזוועה, היו רגעים של אור. שמחנו מאוד לראות את אישיותה שבה וצפה כאשר הזיהום בגופה חלף. "

ד"ר פירוז סידהווה

ד"ר מארק פרלמוטר

"אמו מספרת לרופא שניסתה להניק אותו אך לא היה לה די חלב. כשתחליפי החלב התייקרו ויצאו מהישג ידה, החלה להאכיל אותו באמצעות אבקת קורנפלור מומסת במים. "

ד״ר אחמד אל פארה

"ככל שהתקרב זמן שחרורם, הם דיווחו על רמות גוברות של אלימות פיזיות והתעללות."

ד"ר מיהיר צ'אודהרי

"את מרגישה אחריות עצומה לחזור ולעשות משהו."

ד"ר ויקטוריה רוז

"הם לא נותנים לעיתונאים להיכנס והורגים את העיתונאים העזתים שנמצאים שם, אז הרופאים שמגיעים חושפים לעולם את האמת."

ד"ר מימי סייד

"ברגע שבעלה הגיע הביתה כדי להיות עם הילדים בזמן שאשתו בעבודה במשמרת במחלקת החירום, הבית הותקף."

ד"ר טניה חאג'-חסן

"היא הזכירה לי את הבת שלי."

ד"ר ייפנג ג'י

ד"ר יארה אבו-חמדה

ד"ר דורוטאה גוצ'ירדו

ד"ר ריזוואן מינחס

ד"ר בן תומפסון

ד"ר נור אל אמין

"אי אפשר להגיד לנהג אמבולנס לקחת ילדים ישירות לחדר המתים. ולכן יש אזור שבו הם יכולים למות, ליד ילדים אחרים במצב דומה, אזור שבו המשפחות איתם ומתפללות."

ד"ר פירוז סידהווה

"בכייה לא נשמע כמו בכי הכאב הרגיל במהלך הלידה. התברר שבעלה וחמשת ילדיה נרצחו מול עיניה במהלך הפשיטה הזו."

היבא אל-נשף (מיילדת)

"אימהות אפילו לא יכולות להניק בגלל שהן סובלות מתת תזונה כה חמורה"

ד"ר ניק מנארד

"לנסות להסביר לילד קטן שאתה עומד להשתמש במסור כדי לחתוך את העצם שלו."

ד"ר עבדאללה גאלי

"ילדי עזה, עיניהם פקוחות לרווחה ומלאי תמימות, עברו זוועות שאף ילד לא צריך לחוות לעולם. "

ד"ר מימי סייד

"המרדים שלנו הלך לסייע בחדר המיון, וגילה שבני משפחתו היו בין הפצועים. הוא איבד את אחיינו, ובנותיו נפצעו."

ד"ר מוחמד אבו מוגייסב

איימי קיט-מיי לו

"אני רק רוצה שההרג ייפסק, ושילדים יוכלו לגדול עם סיכוי לעתיד."

ד"ר מוחמד מוסטפא

"לידה היא כבר לא קבלת פנים משמחת של חיים חדשים."

נור מוואנס

"הדבר האחרון שרציתי לעשות היה לקחת ממנו את התקווה. אז אמרתי, 'לא, בעזרת האל, אנחנו מנסים הכל.'"

ד"ר אירטזה ח'אן

"אני כל כך מצטער שהעולם אכזב אותך, זיינב."

ד"ר עלי תהראוי

"הילדים שראיתי סבלו מפגיעות צוואר."

פרופ' כריסטוס גאורגאלאס

"הוא הולך בעיר פצועה ומחפש תחבושות כדי שהרופאים יוכלו לטפל בבנו."

ד"ר עז א-דין שהאב

"חשבתי, מתי זה ייגמר?"

ד"ר מוחמד טאהיר

"פינינו את הפצועים ואת המטופלים בתנאים קשים מאוד. נאלצנו לשאת אותם למרחק של יותר מ־200 מטרים, משום שכל הדרכים המובילות לבית החולים אל־עוודה חסומות לחלוטין."