עדויות

אודות ארכיון העדויות

עדות היא דבר אחר לגמרי מדוח, מנתון, מכותרת. היא נושאת בתוכה את חוויתו של אדם ספציפי, בזמן ספציפי, ומטילה על המאזין חובה שקשה להתחמק ממנה: להקשיב. הארכיון הזה אוסף עדויות של אנשים שהיו שם — רופאים, אנשי צוות רפואי, אזרחים — ומביא את קולם, בלתי מתורגם ובלתי מסונן, לכל מי שמוכן לשמוע.

אזהרת טריגר

חלק מהתכנים עלולים לעורר מצוקה או רגשות קשים. מומלץ לגלות שיקול דעת לפני הקריאה

מאחורי העדויות

הקדמת המתרגמים מבוא מאת ד"ר מיכל פלדון, רופאת ילדים וראומטולוגית מכתב מאת ד"ר עז א-דין שהאב חמלה כמעשה פוליטי של התנגדות

צוותי רפואה בינלאומיים

עם פרוץ המלחמה, נאסרה כניסתם של עיתונאים בינלאומיים לרצועת עזה. היוצאים מן הכלל שיכלו להיכנס לעזה היו כמה עשרות רופאים ואנשי צוות בריאות בינלאומיים, בעלי ניסיון רב בזירות מלחמה, שכניסתם לרצועה אושרה באופן מוגבל.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

צוותי רפואה עזתים

הם בבתי החולים, נאבקים לטפל בפצועים - ילדים, נשים, קשישים, אזרחים - להעניק טיפול רפואי, ללא חומרי הרדמה, ללא מכשירים, ללא תרופות, בבתי חולים השרויים במצור ואף מופגזים ישירות, תוך שהם עצמם הופכים למטרה.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

"עכשיו אני מבינה מדוע כל הילדים האלה נכנסים למחלקת המיון כשהם רועדים."

ד"ר טניה חאג'-חסן

קנדה

פברואר - מרץ 2025

ארווה דיימון

ארה"ב/סוריה

"אני לא בטוחה שנוכל להציל את הזרוע שלה."

ד"ר ויקטוריה רוז

בריטניה

מאי - יוני 2025

"עוד יום של הרס כאן בעזה."

ד"ר טום פוטוקר

בריטניה

מאי 2025

"הדבר היחיד שעובר לי בראש הוא שאם זה היה סט של סרט, היית אומרת למי שבונה תפאורות לסרטים שזה יותר מדי, שזה מוגזם."

ד"ר מלינדה ברקנל

עדויות

אודות ארכיון העדויות

מאחורי העדויות

צוותי רפואה בינלאומיים

צוותי רפואה עזתים

"עכשיו אני מבינה מדוע כל הילדים האלה נכנסים למחלקת המיון כשהם רועדים."

ד"ר טניה חאג'-חסן

ארווה דיימון

"אני לא בטוחה שנוכל להציל את הזרוע שלה."

ד"ר ויקטוריה רוז

"עוד יום של הרס כאן בעזה."

ד"ר טום פוטוקר

"הדבר היחיד שעובר לי בראש הוא שאם זה היה סט של סרט, היית אומרת למי שבונה תפאורות לסרטים שזה יותר מדי, שזה מוגזם."

ד"ר מלינדה ברקנל

"כשהתחלנו לעבוד היינו בהלם מהפגיעות. חומרי נפץ רבי־עוצמה קרעו סלעים, רצפות וקירות והטיחו אותם בבני אדם, שחדרו דרך העור בגלי עפר ושברי בניין."

ד"ר מארק פרלמוטר

ד"ר פירוז סידהווה

"כל מטופל שאני רואה, אני יכול לראות בבירור את עמוד השדרה שלו, אני יכול לראות את עצם השכם שלו, את השכמות שלו. אני יכול לראות כמה משקל הוא איבד, את העור שתלוי ממנו..."

ד"ר טארק לובאני

"זוהי שוב קריאה דחופה לעצור זאת וקריאה דחופה לעזרה. "

ד"ר מימי סייד

"אין מיון, אנשים תופסים לכם את הכתף משמאל ומימין, בבקשה תיגש לבת שלי, בבקשה תיגש לאמא שלי."

ד"ר מוחמד מוסטפא

"קשישים היו המקום שבו ליבי באמת צנח."

ד"ר אנה ג'ילאני

"נכנסתי בערך שבוע אחרי תחילת הפסקת האש. וזה היה, אתה יודע, זה היה, זה היה רף כל כך נמוך. פשוט להפסיק להטיל פצצות על כולם."

ד"ר אדם חמאוי

"אני לא מבינה איך ירי בילדים במכוון מוצדק."

ד"ר מימי סייד

"למה הם תקפו אותי? אני גבר. יש לי עבודה. מעולם לא הייתי מעורב בפוליטיקה. אין לי אקדח. למה בחרו בי?"

ד"ר דירדרה נונן

ד"ר שרה לאלונד

ד"ר ייפנג ג'י

ד"ר ריזוואן מינחס

ד"ר דורוטאה גוצ'ירדו

"אי אפשר לראות את זה בתור משהו אחר, כי 50% מהאוכלוסייה הם ילדים. אז זו מלחמה בילדים. לא רלוונטי אם היא נועדה להיות מלחמה בילדים או לא. זו מלחמה נגד ילדים."

ד"ר ויקטוריה רוז

"למרות כל מה שקרה לו, אחמד מאוד רצה לספר את סיפורו"

ד"ר אנדרו פרגוסון

"אני אומר זאת כמי שנאלץ בבית החולים נאצר לצעוד מעל על גופתו של ילד, בזמן שאימו התאבלה עליו, כדי להגיע לטפל בחולה אחר"

ד"ר ת'אר אחמד

"היו ילדים עם כוויות של 70% עד 80% מגופם."

ד"ר מוחמד מוסטפא

ד"ר רזאן אל-נחאס

"יש גם ילדים שפגשתי, שאיבדו את כל משפחותיהם."

ד"ר חאלד דאווש

"הטראומה לא קורית רק בילדים בני שלוש או ארבע עכשיו, היא קורית בילדים שלהם ואחרי זה בילדים של הילדים שלהם."

ד"ר אחמד יוסף

"כאשר מתרחש פיצוץ, כל מה שסביבך הופך לנשק."

ד"ר ויקטוריה רוז

"הצוות בבית החולים ממשיך להגיע לעבודה. הם מתעלפים מרוב רעב"

ד"ר סאירה חוסיין

ד"ר טניה חאג'-חסן

ד"ר ת'אר אחמד

"כל יום ראיתי תינוקות מתים."

99 אנשי צוות רפואי אמריקאים

"כמעט כל יום, מישהו מהרופאים, מהאחיות או מהפרמדיקים פוגש קרוב משפחה שנפגע והובא לבית החולים."

ד"ר טום פוטוקר

"מילותיו האחרונות אליי היו, 'כל מי שנותר בעזה עכשיו מת או ימות בקרוב מאוד.' מילים מצמררות מאוד."

ד"ר מורגן מקמונאגל

"היום הזה תמיד יהיה בשבילי הילדה הזאת, שנראתה ישנה, לבד על הרצפה, דם בכל מקום, אנשים צורחים, והילדה הזאת פשוט [...] שוכבת שם, ולא עושה [...] כלום באמצע כל הרעש הזה."

קרין הוסטר

"כשאני ישן יש לי סיוטים על מה שראיתי."

מונד'ר עאבד

"בפיצוצים הילדים נכוו, או נפצעו מרסיסים, או שחלק מהבניין שקרס היה מוחזק עליהם וגורם למעין פצע רקמות רכות עם או בלי פגיעה בעצמות."

ד"ר ויקטוריה רוז

"מצב חירום בבית חולים שיפא בעזה"

ד"ר מרוואן אבו סעדה

"המקומיים, כשאני מדברת איתם, הם תמיד מלאי תקווה, חזקים ועמידים. "

ד"ר מימי סייד

"איך אפשר לעזוב אם אתם יורים עלינו?"

ד"ר מוחמד אבו מוגייסב

רופא אנונימי

"אני זוכרת את מבטו הריק ואת קולו הרך לוחש לי באוזני. הלוואי והייתי מת איתם."

ד"ר טניה חאג'-חסן

"הרשימה כל כך ארוכה... ואני כבר לא אראה אף אחד מהם לעולם"

ד״ר חאזם מלוח

"דמיינו את עובדי הבריאות מבצעים את הפרוצדורות הללו ללא חומר הרדמה"

ד"ר מוירה לנג

"אף פעם לא חשבתי שדבר כזה באמת יקרה בבית חולים."