עדויות

אודות ארכיון העדויות

עדות היא דבר אחר לגמרי מדוח, מנתון, מכותרת. היא נושאת בתוכה את חוויתו של אדם ספציפי, בזמן ספציפי, ומטילה על המאזין חובה שקשה להתחמק ממנה: להקשיב. הארכיון הזה אוסף עדויות של אנשים שהיו שם — רופאים, אנשי צוות רפואי, אזרחים — ומביא את קולם, בלתי מתורגם ובלתי מסונן, לכל מי שמוכן לשמוע.

אזהרת טריגר

חלק מהתכנים עלולים לעורר מצוקה או רגשות קשים. מומלץ לגלות שיקול דעת לפני הקריאה

מאחורי העדויות

הקדמת המתרגמים מבוא מאת ד"ר מיכל פלדון, רופאת ילדים וראומטולוגית מכתב מאת ד"ר עז א-דין שהאב חמלה כמעשה פוליטי של התנגדות

צוותי רפואה בינלאומיים

עם פרוץ המלחמה, נאסרה כניסתם של עיתונאים בינלאומיים לרצועת עזה. היוצאים מן הכלל שיכלו להיכנס לעזה היו כמה עשרות רופאים ואנשי צוות בריאות בינלאומיים, בעלי ניסיון רב בזירות מלחמה, שכניסתם לרצועה אושרה באופן מוגבל.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

צוותי רפואה עזתים

הם בבתי החולים, נאבקים לטפל בפצועים - ילדים, נשים, קשישים, אזרחים - להעניק טיפול רפואי, ללא חומרי הרדמה, ללא מכשירים, ללא תרופות, בבתי חולים השרויים במצור ואף מופגזים ישירות, תוך שהם עצמם הופכים למטרה.

עדויות

אודות ארכיון העדויות

מאחורי העדויות

צוותי רפואה בינלאומיים

צוותי רפואה עזתים

"מסוק אפאצ'י מרחף מעל בית החולים אל-קודס, והוא יורה. כרגע אנחנו מוקפים לחלוטין על ידי כוחות הכיבוש והם מקיפים את בית החולים."

אנדי קלארק ווהן

"כל הילדים האלה הגיעו לבושים בבגדי החג שלהם."

ד"ר רזאן אל-נחאס

"אין מיון, אנשים תופסים לכם את הכתף משמאל ומימין, בבקשה תיגש לבת שלי, בבקשה תיגש לאמא שלי."

ד"ר מוחמד מוסטפא

"קשישים היו המקום שבו ליבי באמת צנח."

ד"ר אנה ג'ילאני

"אני אומר זאת כמי שנאלץ בבית החולים נאצר לצעוד מעל על גופתו של ילד, בזמן שאימו התאבלה עליו, כדי להגיע לטפל בחולה אחר"

ד"ר ת'אר אחמד

"אני לא בטוחה שנוכל להציל את הזרוע שלה."

ד"ר ויקטוריה רוז

"אי אפשר להגיד לנהג אמבולנס לקחת ילדים ישירות לחדר המתים. ולכן יש אזור שבו הם יכולים למות, ליד ילדים אחרים במצב דומה, אזור שבו המשפחות איתם ומתפללות."

ד"ר פירוז סידהווה

"אנשים מתים מדברים שלא אמורים למות מהם, והרבה מזה נובע מתברואה לקויה ומחוסר גישה למים. "

ד"ר חאלד אל-חרייש

"אם יש כאוס כלשהו הם פשוט מתחילים לפתוח באש. ואז אנחנו רואים את זה בתוך המתקן שלנו כעבור 20 או 30 דקות."

ד"ר מארק בראונר

""אתה מתגעגע לעמיתים שלך", הוא אמר לי. "חלקם נהרגו; חלקם נעצרו. ועל מה? על כך שעשו את עבודתם.""

ד"ר קלייטון דלטון

"נורמליזציה של מצב שבו נורמלי להרוג רופאים."

ד"ר פירוז סידהווה

"אני לא יודעת את מי מהקולגות שלי אראה שוב"

ד"ר אמברין סלימי

"כל יום ראיתי תינוקות מתים."

99 אנשי צוות רפואי אמריקאים

"הילד הזה היה בן שש."

ד"ר מארק פרלמוטר

"למרות כל מה שקרה לו, אחמד מאוד רצה לספר את סיפורו"

ד"ר אנדרו פרגוסון

"ראיתי כיצד אהבת החיים מותקפת בניסיון לשבור את רוחו של העם בעזה. "

ד"ר ת'אר אחמד

רג'אא מוסלח

"טיפלנו בילדים שאמרו, ׳שכבתי על הקרקע אחרי שנפלה פצצה, והכטב"ם הזה ירד וריחף מעליי וירה בי׳."

פרופ' ניזם ממודה

"יש גם ילדים שפגשתי, שאיבדו את כל משפחותיהם."

ד"ר חאלד דאווש

"ככל שהתקרב זמן שחרורם, הם דיווחו על רמות גוברות של אלימות פיזיות והתעללות."

ד"ר מיהיר צ'אודהרי

"היום הזה תמיד יהיה בשבילי הילדה הזאת, שנראתה ישנה, לבד על הרצפה, דם בכל מקום, אנשים צורחים, והילדה הזאת פשוט [...] שוכבת שם, ולא עושה [...] כלום באמצע כל הרעש הזה."

קרין הוסטר

"למה הם תקפו אותי? אני גבר. יש לי עבודה. מעולם לא הייתי מעורב בפוליטיקה. אין לי אקדח. למה בחרו בי?"

ד"ר דירדרה נונן

ד"ר שרה לאלונד

ד"ר ייפנג ג'י

ד"ר ריזוואן מינחס

ד"ר דורוטאה גוצ'ירדו

"לא חשבתי שאוכל לראות את זה מחמיר, אבל הנה אני כאן."

ד"ר מימי סייד

"הצוות בבית החולים ממשיך להגיע לעבודה. הם מתעלפים מרוב רעב"

ד"ר סאירה חוסיין

"היא ביקשה ממני לעזור לה."

ד"ר מוחמד מוסטפא

"הוא נפצע כתוצאה מהפצצה אווירית ישראלית. "

ד"ר ג'יימס סמית

"הפיצוץ הזה הרגיש קרוב. אפשר היה להרגיש אותו. זה לא נדיר. המשכנו כרגיל. המשכנו לעבוד. "

רייצ'ל מוזס

"אנחנו רדופים בזיכרונות כואבים שאי אפשר לשכוח."

פארס ערפאת

"בחדר מיון שם, מכונות הנשמה היו נדירות, ואם היה בן 70 ואדם בן 20 שזקוקים למכונת הנשמה, היינו צריכים להחליט מי מקבל אותה."

ד"ר עזיז רחמאן

"ככל שתנסו לדמיין את הסבל וההשפלה שבכלא, אי אפשר להבין את המציאות הזאת אלא אם חווים אותה"

ד"ר סעיד עבד אל-רחמן מערוף

"אני זוכרת את פניהם, את העגילים שלהם, את שתי השיניים הראשונות הקטנות שלהם. אני זוכרת איך הם הולבשו בזהירות לשינה באוהלים הקרים שלהם, את העדינות שבה השיער שלהם נקלע."

ד"ר טניה חאג'-חסן

"בבית החולים מצאתי צוות רפואי על הרצפה עירום ואזוק עם עיניים מכוסות"

ד"ר אחמד אבו סובחה

"אני זוכרת את מבטו הריק ואת קולו הרך לוחש לי באוזני. הלוואי והייתי מת איתם."

ד"ר טניה חאג'-חסן

"אני חש חוסר אונים בלתי נסבל מול המטופלים הגוססים שלי. אינספור פעמים נכשלתי לאחות את גופותיהם המרוסקות של ילדים."

ד"ר עלי תהראוי

"נכנסתי בערך שבוע אחרי תחילת הפסקת האש. וזה היה, אתה יודע, זה היה, זה היה רף כל כך נמוך. פשוט להפסיק להטיל פצצות על כולם."

ד"ר אדם חמאוי

"אנחנו בקריסת מערכות"

ד"ר יוסף

"אותו לילה לא היה רק מותם - הוא היה גם מותו של משהו בתוכי"