עדויות

אודות ארכיון העדויות

עדות היא דבר אחר לגמרי מדוח, מנתון, מכותרת. היא נושאת בתוכה את חוויתו של אדם ספציפי, בזמן ספציפי, ומטילה על המאזין חובה שקשה להתחמק ממנה: להקשיב. הארכיון הזה אוסף עדויות של אנשים שהיו שם — רופאים, אנשי צוות רפואי, אזרחים — ומביא את קולם, בלתי מתורגם ובלתי מסונן, לכל מי שמוכן לשמוע.

מאחורי העדויות

הקדמת המתרגמים מבוא מאת ד"ר מיכל פלדון, רופאת ילדים וראומטולוגית מכתב מאת ד"ר עז א-דין שהאב חמלה כמעשה פוליטי של התנגדות

צוותי רפואה בינלאומיים

עם פרוץ המלחמה, נאסרה כניסתם של עיתונאים בינלאומיים לרצועת עזה. היוצאים מן הכלל שיכלו להיכנס לעזה היו כמה עשרות רופאים ואנשי צוות בריאות בינלאומיים, בעלי ניסיון רב בזירות מלחמה, שכניסתם לרצועה אושרה באופן מוגבל.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

צוותי רפואה עזתים

הם בבתי החולים, נאבקים לטפל בפצועים - ילדים, נשים, קשישים, אזרחים - להעניק טיפול רפואי, ללא חומרי הרדמה, ללא מכשירים, ללא תרופות, בבתי חולים השרויים במצור ואף מופגזים ישירות, תוך שהם עצמם הופכים למטרה.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

"אתה ניצב בפני בחירה: לעזוב כדי לדאוג לטיפול בילדך [...] לעומת להשאיר את משפחתך מאחור ולדעת שאולי לעולם לא תראה אותם שוב."

ד"ר מוחמד טאהיר

בריטניה

עדויות

אודות ארכיון העדויות

מאחורי העדויות

צוותי רפואה בינלאומיים

צוותי רפואה עזתים

"אתה ניצב בפני בחירה: לעזוב כדי לדאוג לטיפול בילדך [...] לעומת להשאיר את משפחתך מאחור ולדעת שאולי לעולם לא תראה אותם שוב."

ד"ר מוחמד טאהיר

"כל אדם שפגשתי סבל מתת-תזונה."

ד"ר פירוז סידהווה

"היא הזכירה לי את הבת שלי."

ד"ר ייפנג ג'י

ד"ר יארה אבו-חמדה

ד"ר דורוטאה גוצ'ירדו

ד"ר ריזוואן מינחס

ד"ר בן תומפסון

ד"ר נור אל אמין

"הצוות בבית החולים ממשיך להגיע לעבודה. הם מתעלפים מרוב רעב"

ד"ר סאירה חוסיין

"אישה הגיעה עם תסמיני אסתמה. היא בישלה על כיריים ונשמה אדים רעילים כי שרפה פלסטיק."

ד"ר נהרין אחמד

"מגרש המשחקים היחיד שראיתי, ביום השני או השלישי שהייתי שם, הופצץ. 15 ילדים הגיעו באותו יום, מתים עם הגעתם. "

ד"ר עזיז בהימאני

"אם יש כאוס כלשהו הם פשוט מתחילים לפתוח באש. ואז אנחנו רואים את זה בתוך המתקן שלנו כעבור 20 או 30 דקות."

ד"ר מארק בראונר

"הם מעולם לא היו כאן. הם מעולם לא ראו במו עיניהם מה קורה, לא שמעו את הצרחות, לא הריחו את הבשר הנרקב, לא רעדו מהפצצה המתמדת."

ד"ר טום פוטוקר

"אני עדיין יכול להרגיש את זרועותיה סביב צווארי."

ד"ר אחמד יוסף

"נורמליזציה של מצב שבו נורמלי להרוג רופאים."

ד"ר פירוז סידהווה

"אזור מלחמה מייצר פציעות שדורשות שחזור של רקמות רכות, וזו ההתמחות שלנו. אז בכל פעם שאנחנו נוסעים, יש לנו השפעה משמעותית על האוכלוסייה, על אוכלוסיית הפצועים."

ד"ר טום פוטוקר

ד"ר ויקטוריה רוז

"אנשים מתים מדברים שלא אמורים למות מהם, והרבה מזה נובע מתברואה לקויה ומחוסר גישה למים. "

ד"ר חאלד אל-חרייש

"טיפלנו בילדים שאמרו, ׳שכבתי על הקרקע אחרי שנפלה פצצה, והכטב"ם הזה ירד וריחף מעליי וירה בי׳."

פרופ' ניזם ממודה

"המצב קטסטרופלי. באמת, אני מאוד עייף. אני מאוד עייף."

ד"ר ג'יימס סמית

ד"ר אחמד מע'רבי

"רק החזקתי את ידו וניגבתי את ראשו."

ד"ר מוחמד טאהיר

"בחדר מיון שם, מכונות הנשמה היו נדירות, ואם היה בן 70 ואדם בן 20 שזקוקים למכונת הנשמה, היינו צריכים להחליט מי מקבל אותה."

ד"ר עזיז רחמאן

"אי אפשר לראות את זה בתור משהו אחר, כי 50% מהאוכלוסייה הם ילדים. אז זו מלחמה בילדים. לא רלוונטי אם היא נועדה להיות מלחמה בילדים או לא. זו מלחמה נגד ילדים."

ד"ר ויקטוריה רוז

"הכרזתי על יותר אנשים מתים שם ממה שאני בדרך כלל מכריז בשנה בעבודתי כמנתח טראומה בקליפורניה."

ד"ר פירוז סידהווה

"אלו לא תנאים למגורים."

ד"ר מימי סייד

"כל יום ראיתי תינוקות מתים."

99 אנשי צוות רפואי אמריקאים

"האישה שעל שולחן הניתוחים פצועה קשה. בעלה וכל ילדיה נהרגו. היא לא יודעת זאת עדיין. "

ד"ר טום פוטוקר

ד"ר ויקטוריה רוז

ד"ר גרהאם גרום

"הילדים שראיתי סבלו מפגיעות צוואר."

פרופ' כריסטוס גאורגאלאס

"הדבר האחרון שרציתי לעשות היה לקחת ממנו את התקווה. אז אמרתי, 'לא, בעזרת האל, אנחנו מנסים הכל.'"

ד"ר אירטזה ח'אן

ד"ר טניה חאג'-חסן

ד"ר ת'אר אחמד

"כבת אדם, את לא יכולה, פשוט לא יכולה להתעלם מהסבל הבלתי נתפס שקורה כאן לילדים, לנשים, לכולם."

מוניקה ג'ונסון

"האיש הזה היה כל כך בטראומה, שאני בכנות לא יכול לדמיין אותו עוד אי פעם עוסק ברפואה."

ד"ר בן תומפסון

"למרות כל מה שקרה לו, אחמד מאוד רצה לספר את סיפורו"

ד"ר אנדרו פרגוסון

"המקומיים, כשאני מדברת איתם, הם תמיד מלאי תקווה, חזקים ועמידים. "

ד"ר מימי סייד

"בתוך כל הזוועה, היו רגעים של אור. שמחנו מאוד לראות את אישיותה שבה וצפה כאשר הזיהום בגופה חלף. "

ד"ר פירוז סידהווה

ד"ר מארק פרלמוטר

"חצי מכל מסדרון בבית החולים היה תפוס על ידי מזרנים על הרצפה עם אנשים עקורים יושבים ושוכבים."

ד"ר עאמר שועייב

"כל יום הרגיש כמו סיוט שלא נגמר. למרות זאת, נאחזתי בחיים, עובדת בין הפצועים, מנסה לטפל בהם, ומתפללת שיום אחד הגהינום הזה יסתיים."

אנואר יונס רבאח אל-מצרי

"קשישים היו המקום שבו ליבי באמת צנח."

ד"ר אנה ג'ילאני

"לפני זמן קצר, אחד מ[הבתים] השכנים לבית החולים הותקף."