עדויות

אודות ארכיון העדויות

עדות היא דבר אחר לגמרי מדוח, מנתון, מכותרת. היא נושאת בתוכה את חוויתו של אדם ספציפי, בזמן ספציפי, ומטילה על המאזין חובה שקשה להתחמק ממנה: להקשיב. הארכיון הזה אוסף עדויות של אנשים שהיו שם — רופאים, אנשי צוות רפואי, אזרחים — ומביא את קולם, בלתי מתורגם ובלתי מסונן, לכל מי שמוכן לשמוע.

מאחורי העדויות

הקדמת המתרגמים מבוא מאת ד"ר מיכל פלדון, רופאת ילדים וראומטולוגית מכתב מאת ד"ר עז א-דין שהאב חמלה כמעשה פוליטי של התנגדות

צוותי רפואה בינלאומיים

עם פרוץ המלחמה, נאסרה כניסתם של עיתונאים בינלאומיים לרצועת עזה. היוצאים מן הכלל שיכלו להיכנס לעזה היו כמה עשרות רופאים ואנשי צוות בריאות בינלאומיים, בעלי ניסיון רב בזירות מלחמה, שכניסתם לרצועה אושרה באופן מוגבל.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

צוותי רפואה עזתים

הם בבתי החולים, נאבקים לטפל בפצועים - ילדים, נשים, קשישים, אזרחים - להעניק טיפול רפואי, ללא חומרי הרדמה, ללא מכשירים, ללא תרופות, בבתי חולים השרויים במצור ואף מופגזים ישירות, תוך שהם עצמם הופכים למטרה.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

"בפיצוצים הילדים נכוו, או נפצעו מרסיסים, או שחלק מהבניין שקרס היה מוחזק עליהם וגורם למעין פצע רקמות רכות עם או בלי פגיעה בעצמות."

ד"ר ויקטוריה רוז

בריטניה

עדויות

אודות ארכיון העדויות

מאחורי העדויות

צוותי רפואה בינלאומיים

צוותי רפואה עזתים

"בפיצוצים הילדים נכוו, או נפצעו מרסיסים, או שחלק מהבניין שקרס היה מוחזק עליהם וגורם למעין פצע רקמות רכות עם או בלי פגיעה בעצמות."

ד"ר ויקטוריה רוז

"המטופלים שלי היו ילדים בני שש עם רסיסים בלב וכדורים במוח, ונשים בהריון."

ד"ר פירוז סידהווה

"כמעט כל יום, מישהו מהרופאים, מהאחיות או מהפרמדיקים פוגש קרוב משפחה שנפגע והובא לבית החולים."

ד"ר טום פוטוקר

"אתה ניצב בפני בחירה: לעזוב כדי לדאוג לטיפול בילדך [...] לעומת להשאיר את משפחתך מאחור ולדעת שאולי לעולם לא תראה אותם שוב."

ד"ר מוחמד טאהיר

"ככל שהתקרב זמן שחרורם, הם דיווחו על רמות גוברות של אלימות פיזיות והתעללות."

ד"ר מיהיר צ'אודהרי

"טיפלנו בילדים שאמרו, ׳שכבתי על הקרקע אחרי שנפלה פצצה, והכטב"ם הזה ירד וריחף מעליי וירה בי׳."

פרופ' ניזם ממודה

"בתוך כל הזוועה, היו רגעים של אור. שמחנו מאוד לראות את אישיותה שבה וצפה כאשר הזיהום בגופה חלף. "

ד"ר פירוז סידהווה

ד"ר מארק פרלמוטר

"כל יום ראיתי תינוקות מתים."

99 אנשי צוות רפואי אמריקאים

"מעבר לדיסטופיה. זהו הדבר הנורא ביותר שרובנו היינו עדים לו או עקבנו אחריו בחיינו."

ד"ר ג'יימס סמית

"עצמות לא מתחברות מחדש, פצעים פשוט לא מחלימים כאן כי צריך חלבון. צריך תזונה יציבה."

אנדי קלארק ווהן

"זהו כדור שהיה במשך כמה חודשים בתוך הירך השמאלית העליונה של ילד בן שש. "

ד"ר ג'ונאיד סולטאן

"אמו מספרת לרופא שניסתה להניק אותו אך לא היה לה די חלב. כשתחליפי החלב התייקרו ויצאו מהישג ידה, החלה להאכיל אותו באמצעות אבקת קורנפלור מומסת במים. "

ד״ר אחמד אל פארה

"נורמליזציה של מצב שבו נורמלי להרוג רופאים."

ד"ר פירוז סידהווה

" התיקון הכירורגי שלה הצליח. היא מתה מחוסר תזונה."

ד"ר ניק מיינארד

"כאשר מתרחש פיצוץ, כל מה שסביבך הופך לנשק."

ד"ר ויקטוריה רוז

"חשבתי, מתי זה ייגמר?"

ד"ר מוחמד טאהיר

"אני לא בטוחה שנוכל להציל את הזרוע שלה."

ד"ר ויקטוריה רוז

"הילדים האלה קטנטנים - הם בתת משקל ותת-תזונה"

ד"ר ויקטוריה רוז

"ניתחתי כל היום, אני מנתח, והייתה מתקפה על יחידת טיפול נמרץ. "

ד"ר ניק מיינארד

"הילד הזה היה בן שש."

ד"ר מארק פרלמוטר

"הישראלים ירו פצצה מונחית GPS על הבית שבו שהה צוות רפואי בריטי."

ד"ר עאמר שועייב

"רמות ההמוגלובין הדרושות כדי לתרום דם בצורה בטוחה, פשוט אינן קיימות. "

אנליז סטפנסון-ון

"מה שאני רואה כל יום אלו אנשים רזים בצורה קיצונית. הם איבדו את כל מסת השריר שלהם. "

ד"ר מילנה אנג'לובה-צ'י

"ההודעה האחרונה שלה הייתה: ״זה מקרה חירום. הפטרייה אוכלת לה את הפנים.״"

ד"ר גרהאם גרום

"כשהתחלנו לעבוד היינו בהלם מהפגיעות. חומרי נפץ רבי־עוצמה קרעו סלעים, רצפות וקירות והטיחו אותם בבני אדם, שחדרו דרך העור בגלי עפר ושברי בניין."

ד"ר מארק פרלמוטר

ד"ר פירוז סידהווה

"אני לא יודעת את מי מהקולגות שלי אראה שוב"

ד"ר אמברין סלימי

"לא היה שום מזון לתינוקות שזה עתה נולדו, לכל התינוקות האלה."

ד"ר ניק מיינארד

"אבא שלה היה שם ובכה, שאל אותי ׳את יכולה להציל אותה? היא הילדה היחידה שלי"

ד"ר פוזיה אלווי

ד"ר אירפאן גלאריה

ד"ר ת'אר אחמד

ד"ר וניטה גופטה

ד"ר אוסעיד אלסר

פרופ׳ ע׳סאן אבו-סיטה

ד"ר אחמד מע'רבי

"המקומיים, כשאני מדברת איתם, הם תמיד מלאי תקווה, חזקים ועמידים. "

ד"ר מימי סייד

"לא ראיתי הפסקת אש."

ד"ר אירפאן גלאריה

"אף פעם לא חשבתי שדבר כזה באמת יקרה בבית חולים."

ד"ר סארה א-סקא

"הפצצה נחתה, והבת שלו הייתה בחדר השירותים, והוא חזר לחפש את שרידיה."

ד"ר סאמר עטר

"אמא, אנחנו יכולים לעזוב את עזה עכשיו? אני באמת רק רוצה לחיות"

ד״ר רובא

"את מרגישה אחריות עצומה לחזור ולעשות משהו."