עדויות

אודות ארכיון העדויות

עדות היא דבר אחר לגמרי מדוח, מנתון, מכותרת. היא נושאת בתוכה את חוויתו של אדם ספציפי, בזמן ספציפי, ומטילה על המאזין חובה שקשה להתחמק ממנה: להקשיב. הארכיון הזה אוסף עדויות של אנשים שהיו שם — רופאים, אנשי צוות רפואי, אזרחים — ומביא את קולם, בלתי מתורגם ובלתי מסונן, לכל מי שמוכן לשמוע.

מאחורי העדויות

הקדמת המתרגמים מבוא מאת ד"ר מיכל פלדון, רופאת ילדים וראומטולוגית מכתב מאת ד"ר עז א-דין שהאב חמלה כמעשה פוליטי של התנגדות

צוותי רפואה בינלאומיים

עם פרוץ המלחמה, נאסרה כניסתם של עיתונאים בינלאומיים לרצועת עזה. היוצאים מן הכלל שיכלו להיכנס לעזה היו כמה עשרות רופאים ואנשי צוות בריאות בינלאומיים, בעלי ניסיון רב בזירות מלחמה, שכניסתם לרצועה אושרה באופן מוגבל.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

צוותי רפואה עזתים

הם בבתי החולים, נאבקים לטפל בפצועים - ילדים, נשים, קשישים, אזרחים - להעניק טיפול רפואי, ללא חומרי הרדמה, ללא מכשירים, ללא תרופות, בבתי חולים השרויים במצור ואף מופגזים ישירות, תוך שהם עצמם הופכים למטרה.

עדויות

אודות ארכיון העדויות

מאחורי העדויות

צוותי רפואה בינלאומיים

צוותי רפואה עזתים

"עצמות לא מתחברות מחדש, פצעים פשוט לא מחלימים כאן כי צריך חלבון. צריך תזונה יציבה."

אנדי קלארק ווהן

"לא ראיתי הפסקת אש."

ד"ר אירפאן גלאריה

"היא ביקשה ממני לעזור לה."

ד"ר מוחמד מוסטפא

"אני שם, מסתכל על שני הילדים האלה, ותוהה מה הם עשו?"

ד"ר מוחמד טאהיר

"אם יש כאוס כלשהו הם פשוט מתחילים לפתוח באש. ואז אנחנו רואים את זה בתוך המתקן שלנו כעבור 20 או 30 דקות."

ד"ר מארק בראונר

"הילדים האלה קטנטנים - הם בתת משקל ותת-תזונה"

ד"ר ויקטוריה רוז

"לא חשבתי שאוכל לראות את זה מחמיר, אבל הנה אני כאן."

ד"ר מימי סייד

"היא הזכירה לי את הבת שלי."

ד"ר ייפנג ג'י

ד"ר יארה אבו-חמדה

ד"ר דורוטאה גוצ'ירדו

ד"ר ריזוואן מינחס

ד"ר בן תומפסון

ד"ר נור אל אמין

"ברגע שבעלה הגיע הביתה כדי להיות עם הילדים בזמן שאשתו בעבודה במשמרת במחלקת החירום, הבית הותקף."

ד"ר טניה חאג'-חסן

"ניתחתי כל היום, אני מנתח, והייתה מתקפה על יחידת טיפול נמרץ. "

ד"ר ניק מנארד

"פשעם היחיד היה העובדה שהם ריפאו אנשים."

ד"ר תמי אבוגנים

"בנקודות החלוקה של GHF נערים נורו בחלקי גוף מסוימים לפי ימים. זה נראה כמו תרגיל מטרות."

ד"ר ניק מנארד

ד"ר אמברין סלימי

"לא ידעתי מה לעשות. האם לצעוק או לבכות או לשאת את הבת שלי?"

ד"ר מימי סייד

ד"ר תמי אבוגנים

ד"ר מארק פרלמוטר

ד"ר אייאז פאתן

ד"ר נביל ראנה

ד"ר מוחמד עדיל חליל

ד"ר יאסר עריאן

מירנדה קללנד

צ'ארלס בלאהה

"דמיינו את עובדי הבריאות מבצעים את הפרוצדורות הללו ללא חומר הרדמה"

ד"ר מוירה לנג

"כשהתחלנו לעבוד היינו בהלם מהפגיעות. חומרי נפץ רבי־עוצמה קרעו סלעים, רצפות וקירות והטיחו אותם בבני אדם, שחדרו דרך העור בגלי עפר ושברי בניין."

ד"ר מארק פרלמוטר

ד"ר פירוז סידהווה

"עוד יום של הרס כאן בעזה."

ד"ר טום פוטוקר

"הכרזתי על יותר אנשים מתים שם ממה שאני בדרך כלל מכריז בשנה בעבודתי כמנתח טראומה בקליפורניה."

ד"ר פירוז סידהווה

"האם אנו באמת קוראים לזה הפסקת אש?"

ד"ר מורטן רוסטרופ

"הם בסופו של דבר שותים את המים האלה שנועדו רק לשטיפה."

ד"ר מימי סייד

"אמו מספרת לרופא שניסתה להניק אותו אך לא היה לה די חלב. כשתחליפי החלב התייקרו ויצאו מהישג ידה, החלה להאכיל אותו באמצעות אבקת קורנפלור מומסת במים. "

ד״ר אחמד אל פארה

"הישראלים ירו פצצה מונחית GPS על הבית שבו שהה צוות רפואי בריטי."

ד"ר עאמר שועייב

"בתוך כל הזוועה, היו רגעים של אור. שמחנו מאוד לראות את אישיותה שבה וצפה כאשר הזיהום בגופה חלף. "

ד"ר פירוז סידהווה

ד"ר מארק פרלמוטר

"כבת אדם, את לא יכולה, פשוט לא יכולה להתעלם מהסבל הבלתי נתפס שקורה כאן לילדים, לנשים, לכולם."

מוניקה ג'ונסון

"מגרש המשחקים היחיד שראיתי, ביום השני או השלישי שהייתי שם, הופצץ. 15 ילדים הגיעו באותו יום, מתים עם הגעתם. "

ד"ר עזיז בהימאני

"היו ילדים עם כוויות של 70% עד 80% מגופם."

ד"ר מוחמד מוסטפא

ד"ר רזאן אל-נחאס

"חלק ממני פשוט רצה שהוא יוכל למות בשלווה."

ד"ר סנג'אי אדוסומילי

"מיילדות הן קרן התקווה בתוך הזוועה, בעיצומו של חורף קשה בעזה."

נבילה מסעוד

"אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות שיכול להחליף את אהבת ההורים. אפשר להביא את הדודות, אפשר להביא את הדודים – אבל את ההורים אי אפשר להחליף ואין דבר שבאמת יפצה על זה."

ד"ר אקצא דוראני

"אנחנו צריכים מיטות חשמליות, אנחנו צריכים אביזרי עזר למטופלים; כרגע אנחנו משחררים מטופלים שצריכים אביזרים כי אנחנו לא יכולים לספק להם אותם."

ד"ר פאיזה ברקאן