עדויות

אודות ארכיון העדויות

עדות היא דבר אחר לגמרי מדוח, מנתון, מכותרת. היא נושאת בתוכה את חוויתו של אדם ספציפי, בזמן ספציפי, ומטילה על המאזין חובה שקשה להתחמק ממנה: להקשיב. הארכיון הזה אוסף עדויות של אנשים שהיו שם — רופאים, אנשי צוות רפואי, אזרחים — ומביא את קולם, בלתי מתורגם ובלתי מסונן, לכל מי שמוכן לשמוע.

מאחורי העדויות

הקדמת המתרגמים מבוא מאת ד"ר מיכל פלדון, רופאת ילדים וראומטולוגית מכתב מאת ד"ר עז א-דין שהאב חמלה כמעשה פוליטי של התנגדות

צוותי רפואה בינלאומיים

עם פרוץ המלחמה, נאסרה כניסתם של עיתונאים בינלאומיים לרצועת עזה. היוצאים מן הכלל שיכלו להיכנס לעזה היו כמה עשרות רופאים ואנשי צוות בריאות בינלאומיים, בעלי ניסיון רב בזירות מלחמה, שכניסתם לרצועה אושרה באופן מוגבל.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

צוותי רפואה עזתים

הם בבתי החולים, נאבקים לטפל בפצועים - ילדים, נשים, קשישים, אזרחים - להעניק טיפול רפואי, ללא חומרי הרדמה, ללא מכשירים, ללא תרופות, בבתי חולים השרויים במצור ואף מופגזים ישירות, תוך שהם עצמם הופכים למטרה.

עדויות

אודות ארכיון העדויות

מאחורי העדויות

צוותי רפואה בינלאומיים

צוותי רפואה עזתים

"ילדי עזה, עיניהם פקוחות לרווחה ומלאי תמימות, עברו זוועות שאף ילד לא צריך לחוות לעולם. "

ד"ר מימי סייד

ד"ר מוחמד טאהיר

"אנשים מתים מדברים שלא אמורים למות מהם, והרבה מזה נובע מתברואה לקויה ומחוסר גישה למים. "

ד"ר חאלד אל-חרייש

"עכשיו אני מבינה מדוע כל הילדים האלה נכנסים למחלקת המיון כשהם רועדים."

ד"ר טניה חאג'-חסן

ארווה דיימון

"כאן בעזה אין בכלל קוצבי לב זמינים."

ד"ר טארק לובאני

ד"ר זישאן סדיקי

ד"ר חביב רחמן

"היא הזכירה לי את הבת שלי."

ד"ר ייפנג ג'י

ד"ר יארה אבו-חמדה

ד"ר דורוטאה גוצ'ירדו

ד"ר ריזוואן מינחס

ד"ר בן תומפסון

ד"ר נור אל אמין

"אני זוכרת את פניהם, את העגילים שלהם, את שתי השיניים הראשונות הקטנות שלהם. אני זוכרת איך הם הולבשו בזהירות לשינה באוהלים הקרים שלהם, את העדינות שבה השיער שלהם נקלע."

ד"ר טניה חאג'-חסן

"רמות ההמוגלובין הדרושות כדי לתרום דם בצורה בטוחה, פשוט אינן קיימות. "

אנליז סטפנסון-ון

"ילדים רבים לא דיברו ימים, גם כשהיו ליד משפחתם. ילד אחד סירב לקבל ממני מתנה שהבאתי — מכונית פלסטיק קטנה, כי הוא לא רצה לגעת או לדבר עם אף אחד חוץ מאביו"

ד"ר פירוז סידהווה

"אני לא בטוחה שנוכל להציל את הזרוע שלה."

ד"ר ויקטוריה רוז

"כל יום ראיתי תינוקות מתים."

99 אנשי צוות רפואי אמריקאים

"הילדים שראיתי סבלו מפגיעות צוואר."

פרופ' כריסטוס גאורגאלאס

"ב-20 הדקות הראשונות אני אישית קבעתי מוות של בין שמונה לשנים-עשר אנשים — ילדים ונשים."

ד"ר מורגן מקמונאגל

"רופא מחויב לדבר בשם המטופלים שלו, זה לא מספיק רק לעשות את הניתוח, העבודה שלי זה גם לספר מה ראיתי."

ד"ר פירוז סידהווה

"נורמליזציה של מצב שבו נורמלי להרוג רופאים."

ד"ר פירוז סידהווה

ד"ר טניה חאג'-חסן

ד"ר ת'אר אחמד

"תינוקת בת שבעה חודשים שוכבת ביחידה לטיפול נמרץ ילדים שלנו, כה זעירה וסובלת מתת תזונה, עד שבתחילה חשבתי שהיא אך נולדה. "

ד"ר ניק מיינארד

"לא היו מנתחי לב בבית החולים, ולכן נאלצתי אני לעשות את הניתוח."

ד"ר חאלד דאווש

"הוא נפצע כתוצאה מהפצצה אווירית ישראלית. "

ד"ר ג'יימס סמית

"המנתח מולי, מנתח מאוד סטואי, חסר רגש, חזק ועמיד, פשוט פרץ בבכי."

ד"ר סאמר עטר

"המצב קטסטרופלי. באמת, אני מאוד עייף. אני מאוד עייף."

ד"ר ג'יימס סמית

ד"ר אחמד מע'רבי

"כבת אדם, את לא יכולה, פשוט לא יכולה להתעלם מהסבל הבלתי נתפס שקורה כאן לילדים, לנשים, לכולם."

מוניקה ג'ונסון

"יש גם ילדים שפגשתי, שאיבדו את כל משפחותיהם."

ד"ר חאלד דאווש

"למרות כל מה שקרה לו, אחמד מאוד רצה לספר את סיפורו"

ד"ר אנדרו פרגוסון

"כל מטופל שאני רואה, אני יכול לראות בבירור את עמוד השדרה שלו, אני יכול לראות את עצם השכם שלו, את השכמות שלו. אני יכול לראות כמה משקל הוא איבד, את העור שתלוי ממנו..."

ד"ר טארק לובאני

"אישה הגיעה עם תסמיני אסתמה. היא בישלה על כיריים ונשמה אדים רעילים כי שרפה פלסטיק."

ד"ר נהרין אחמד

"מילותיו האחרונות אליי היו, 'כל מי שנותר בעזה עכשיו מת או ימות בקרוב מאוד.' מילים מצמררות מאוד."

ד"ר מורגן מקמונאגל

"האיש הזה היה כל כך בטראומה, שאני בכנות לא יכול לדמיין אותו עוד אי פעם עוסק ברפואה."

ד"ר בן תומפסון

"ביצעתי בשבועיים האחרונים יותר קטיעות, וראיתי יותר קטיעות טראומטיות של ילדים, ממה שראיתי במהלך כל הקריירה שלי."

ד"ר אדם חמאוי

"המטופלים שלי היו ילדים בני שש עם רסיסים בלב וכדורים במוח, ונשים בהריון."

ד"ר פירוז סידהווה

"אני זוכרת את מבטו הריק ואת קולו הרך לוחש לי באוזני. הלוואי והייתי מת איתם."

ד"ר טניה חאג'-חסן

"אני אלאא אל־נג׳אר, רופאת ילדים בבית החולים נאצר בחאן יונס, ואם לעשרה ילדים שהיו חיי, דרכי וכל עצם קיומי."

ד״ר אלאא אל-נג׳אר

"יש מעט מאוד שאתה יכול לעשות כעובד רפואי או הומניטרי בתנאים כאלה."

ד"ר ג'יימס סמית

"הם מסתכלים עליי בעיניים שמבקשות נחמה, לא תרופה."