עדויות

אודות ארכיון העדויות

עדות היא דבר אחר לגמרי מדוח, מנתון, מכותרת. היא נושאת בתוכה את חוויתו של אדם ספציפי, בזמן ספציפי, ומטילה על המאזין חובה שקשה להתחמק ממנה: להקשיב. הארכיון הזה אוסף עדויות של אנשים שהיו שם — רופאים, אנשי צוות רפואי, אזרחים — ומביא את קולם, בלתי מתורגם ובלתי מסונן, לכל מי שמוכן לשמוע.

מאחורי העדויות

הקדמת המתרגמים מבוא מאת ד"ר מיכל פלדון, רופאת ילדים וראומטולוגית מכתב מאת ד"ר עז א-דין שהאב חמלה כמעשה פוליטי של התנגדות

צוותי רפואה בינלאומיים

עם פרוץ המלחמה, נאסרה כניסתם של עיתונאים בינלאומיים לרצועת עזה. היוצאים מן הכלל שיכלו להיכנס לעזה היו כמה עשרות רופאים ואנשי צוות בריאות בינלאומיים, בעלי ניסיון רב בזירות מלחמה, שכניסתם לרצועה אושרה באופן מוגבל.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

צוותי רפואה עזתים

הם בבתי החולים, נאבקים לטפל בפצועים - ילדים, נשים, קשישים, אזרחים - להעניק טיפול רפואי, ללא חומרי הרדמה, ללא מכשירים, ללא תרופות, בבתי חולים השרויים במצור ואף מופגזים ישירות, תוך שהם עצמם הופכים למטרה.

עדויות

אודות ארכיון העדויות

מאחורי העדויות

צוותי רפואה בינלאומיים

צוותי רפואה עזתים

"לא חשבתי שאוכל לראות את זה מחמיר, אבל הנה אני כאן."

ד"ר מימי סייד

"אתה ניצב בפני בחירה: לעזוב כדי לדאוג לטיפול בילדך [...] לעומת להשאיר את משפחתך מאחור ולדעת שאולי לעולם לא תראה אותם שוב."

ד"ר מוחמד טאהיר

"האישה שעל שולחן הניתוחים פצועה קשה. בעלה וכל ילדיה נהרגו. היא לא יודעת זאת עדיין. "

ד"ר טום פוטוקר

ד"ר ויקטוריה רוז

ד"ר גרהאם גרום

"לא ייאמן שהצלפים המאומנים ביותר בעולם ירו בטעות בילד בן שלוש בראש."

ד"ר מארק פרלמוטר

ד"ר פירוז סידהווה

"לא ידעתי מה לעשות. האם לצעוק או לבכות או לשאת את הבת שלי?"

ד"ר מימי סייד

ד"ר תמי אבוגנים

ד"ר מארק פרלמוטר

ד"ר אייאז פאתן

ד"ר נביל ראנה

ד"ר מוחמד עדיל חליל

ד"ר יאסר עריאן

מירנדה קללנד

צ'ארלס בלאהה

"מצד אחד אתה רואה את שרידי עזה ומהצד השני יש אדמה חקלאית שמושקית, וזה מאוד דיסטופי."

ד"ר ויקטוריה רוז

"קשישים היו המקום שבו ליבי באמת צנח."

ד"ר אנה ג'ילאני

"אם יש כאוס כלשהו הם פשוט מתחילים לפתוח באש. ואז אנחנו רואים את זה בתוך המתקן שלנו כעבור 20 או 30 דקות."

ד"ר מארק בראונר

"הילדים האלה היו מונחים על הרצפה, רפויים וחסרי חיים, והיינו מכריזים עליהם כמתים מיד."

ד"ר טניה חאג'-חסן

אנה הלפורד

רוהאן טלבוט

שיינה לואו

"ביצעתי בשבועיים האחרונים יותר קטיעות, וראיתי יותר קטיעות טראומטיות של ילדים, ממה שראיתי במהלך כל הקריירה שלי."

ד"ר אדם חמאוי

"הילדים שראיתי סבלו מפגיעות צוואר."

פרופ' כריסטוס גאורגאלאס

"ילדים רבים לא דיברו ימים, גם כשהיו ליד משפחתם. ילד אחד סירב לקבל ממני מתנה שהבאתי — מכונית פלסטיק קטנה, כי הוא לא רצה לגעת או לדבר עם אף אחד חוץ מאביו"

ד"ר פירוז סידהווה

"הם מעולם לא היו כאן. הם מעולם לא ראו במו עיניהם מה קורה, לא שמעו את הצרחות, לא הריחו את הבשר הנרקב, לא רעדו מהפצצה המתמדת."

ד"ר טום פוטוקר

"ילדי עזה, עיניהם פקוחות לרווחה ומלאי תמימות, עברו זוועות שאף ילד לא צריך לחוות לעולם. "

ד"ר מימי סייד

"כל אדם שפגשתי סבל מתת-תזונה."

ד"ר פירוז סידהווה

"אני מוצא את עצמי רוצה לבכות כל הזמן, אבל פשוט אין לי זמן, ואני ממשיך ועובר לחולה הבא."

ד"ר מארק בראונר

"אלו לא תנאים למגורים."

ד"ר מימי סייד

"בנקודות החלוקה של GHF נערים נורו בחלקי גוף מסוימים לפי ימים. זה נראה כמו תרגיל מטרות."

ד"ר ניק מנארד

ד"ר אמברין סלימי

"ניתחתי כל היום, אני מנתח, והייתה מתקפה על יחידת טיפול נמרץ. "

ד"ר ניק מנארד

"הם הורו לו לעזוב את המטופל שעליו עבד לחבוש את הפצע. הוא סירב לעשות את זה. אז הוא נורה בברך."

ד"ר מארק פרלמוטר

"כ-70% מהמטופלים שאנחנו רואים הם נשים וילדים."

ד"ר מימי סייד

"הוא נפצע כתוצאה מהפצצה אווירית ישראלית. "

ד"ר ג'יימס סמית

"כמעט כל יום, מישהו מהרופאים, מהאחיות או מהפרמדיקים פוגש קרוב משפחה שנפגע והובא לבית החולים."

ד"ר טום פוטוקר

"כל הילדים האלה הגיעו לבושים בבגדי החג שלהם."

ד"ר רזאן אל-נחאס

"רק החזקתי את ידו וניגבתי את ראשו."

ד"ר מוחמד טאהיר

"למה אבא מדמם? הוא זה שמציל אחרים"

ד״ר סוהייב סאפי

"ניתחנו בסביבה לא סטרילית שלא הייתה ניתנת לדמיון בארצות הברית. הייתה לנו גישה מוגבלת לציוד רפואי חיוני"

ד"ר אירפאן גלאריה

"היו לנו חלומות"

ד"ר מוחמד אבו מוגייסב

"אני רק רוצה שההרג ייפסק, ושילדים יוכלו לגדול עם סיכוי לעתיד."

ד"ר מוחמד מוסטפא

"אנחנו בדרך למה שנקרא "אזור בטוח". אבל אין כאן מקום בטוח אחרי מה שקרה שלשום"

ד״ר ספא ג׳אבר