עדויות

אודות ארכיון העדויות

עדות היא דבר אחר לגמרי מדוח, מנתון, מכותרת. היא נושאת בתוכה את חוויתו של אדם ספציפי, בזמן ספציפי, ומטילה על המאזין חובה שקשה להתחמק ממנה: להקשיב. הארכיון הזה אוסף עדויות של אנשים שהיו שם — רופאים, אנשי צוות רפואי, אזרחים — ומביא את קולם, בלתי מתורגם ובלתי מסונן, לכל מי שמוכן לשמוע.

אזהרת טריגר

חלק מהתכנים עלולים לעורר מצוקה או רגשות קשים. מומלץ לגלות שיקול דעת לפני הקריאה

מאחורי העדויות

הקדמת המתרגמים מבוא מאת ד"ר מיכל פלדון, רופאת ילדים וראומטולוגית מכתב מאת ד"ר עז א-דין שהאב חמלה כמעשה פוליטי של התנגדות

צוותי רפואה בינלאומיים

עם פרוץ המלחמה, נאסרה כניסתם של עיתונאים בינלאומיים לרצועת עזה. היוצאים מן הכלל שיכלו להיכנס לעזה היו כמה עשרות רופאים ואנשי צוות בריאות בינלאומיים, בעלי ניסיון רב בזירות מלחמה, שכניסתם לרצועה אושרה באופן מוגבל.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

צוותי רפואה עזתים

הם בבתי החולים, נאבקים לטפל בפצועים - ילדים, נשים, קשישים, אזרחים - להעניק טיפול רפואי, ללא חומרי הרדמה, ללא מכשירים, ללא תרופות, בבתי חולים השרויים במצור ואף מופגזים ישירות, תוך שהם עצמם הופכים למטרה.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

"היא ביקשה ממני לעזור לה."

ד"ר מוחמד מוסטפא

אוסטרליה

מרץ 2025

"טיפלנו בילדים שאמרו, ׳שכבתי על הקרקע אחרי שנפלה פצצה, והכטב"ם הזה ירד וריחף מעליי וירה בי׳."

פרופ' ניזם ממודה

בריטניה

אוגוסט - ספטמבר 2024

"ההודעה האחרונה שלה הייתה: ״זה מקרה חירום. הפטרייה אוכלת לה את הפנים.״"

ד"ר גרהאם גרום

עדויות

אודות ארכיון העדויות

מאחורי העדויות

צוותי רפואה בינלאומיים

צוותי רפואה עזתים

"היא ביקשה ממני לעזור לה."

ד"ר מוחמד מוסטפא

"טיפלנו בילדים שאמרו, ׳שכבתי על הקרקע אחרי שנפלה פצצה, והכטב"ם הזה ירד וריחף מעליי וירה בי׳."

פרופ' ניזם ממודה

"ההודעה האחרונה שלה הייתה: ״זה מקרה חירום. הפטרייה אוכלת לה את הפנים.״"

ד"ר גרהאם גרום

"אנשים מתים מדברים שלא אמורים למות מהם, והרבה מזה נובע מתברואה לקויה ומחוסר גישה למים. "

ד"ר חאלד אל-חרייש

"הכרזתי על יותר אנשים מתים שם ממה שאני בדרך כלל מכריז בשנה בעבודתי כמנתח טראומה בקליפורניה."

ד"ר פירוז סידהווה

"אני זוכרת את מבטו הריק ואת קולו הרך לוחש לי באוזני. הלוואי והייתי מת איתם."

ד"ר טניה חאג'-חסן

"ראיתי כיצד אהבת החיים מותקפת בניסיון לשבור את רוחו של העם בעזה. "

ד"ר ת'אר אחמד

רג'אא מוסלח

"לא ידעתי מה לעשות. האם לצעוק או לבכות או לשאת את הבת שלי?"

ד"ר מימי סייד

ד"ר תמי אבוגנים

ד"ר מארק פרלמוטר

ד"ר אייאז פאתן

ד"ר נביל ראנה

ד"ר מוחמד עדיל חליל

ד"ר יאסר עריאן

מירנדה קללנד

צ'ארלס בלאהה

"אני עדיין יכול להרגיש את זרועותיה סביב צווארי."

ד"ר אחמד יוסף

"כמעט כל יום, מישהו מהרופאים, מהאחיות או מהפרמדיקים פוגש קרוב משפחה שנפגע והובא לבית החולים."

ד"ר טום פוטוקר

"אישה הגיעה עם תסמיני אסתמה. היא בישלה על כיריים ונשמה אדים רעילים כי שרפה פלסטיק."

ד"ר נהרין אחמד

"כל הילדים האלה הגיעו לבושים בבגדי החג שלהם."

ד"ר רזאן אל-נחאס

"מה שאני רואה כל יום אלו אנשים רזים בצורה קיצונית. הם איבדו את כל מסת השריר שלהם. "

ד"ר מילנה אנג'לובה-צ'י

"ברגע שבעלה הגיע הביתה כדי להיות עם הילדים בזמן שאשתו בעבודה במשמרת במחלקת החירום, הבית הותקף."

ד"ר טניה חאג'-חסן

"רמות ההמוגלובין הדרושות כדי לתרום דם בצורה בטוחה, פשוט אינן קיימות. "

אנליז סטפנסון-ון

"כל יום ראיתי תינוקות מתים."

99 אנשי צוות רפואי אמריקאים

"אני לא יודעת את מי מהקולגות שלי אראה שוב"

ד"ר אמברין סלימי

"בפיצוצים הילדים נכוו, או נפצעו מרסיסים, או שחלק מהבניין שקרס היה מוחזק עליהם וגורם למעין פצע רקמות רכות עם או בלי פגיעה בעצמות."

ד"ר ויקטוריה רוז

"הפיצוץ הזה הרגיש קרוב. אפשר היה להרגיש אותו. זה לא נדיר. המשכנו כרגיל. המשכנו לעבוד. "

רייצ'ל מוזס

"אני אומר זאת כמי שנאלץ בבית החולים נאצר לצעוד מעל על גופתו של ילד, בזמן שאימו התאבלה עליו, כדי להגיע לטפל בחולה אחר"

ד"ר ת'אר אחמד

ד"ר מוחמד טאהיר

"הילד הזה היה בן שש."

ד"ר מארק פרלמוטר

"בחדר מיון שם, מכונות הנשמה היו נדירות, ואם היה בן 70 ואדם בן 20 שזקוקים למכונת הנשמה, היינו צריכים להחליט מי מקבל אותה."

ד"ר עזיז רחמאן

"המצב קטסטרופלי. באמת, אני מאוד עייף. אני מאוד עייף."

ד"ר ג'יימס סמית

ד"ר אחמד מע'רבי

"היקף האלימות המופנית כלפי אזרחי עזה אינו דומה לשום דבר שמישהו מאיתנו ראה אי פעם."

152 אנשי צוות רפואי אמריקאים

"אם יש כאוס כלשהו הם פשוט מתחילים לפתוח באש. ואז אנחנו רואים את זה בתוך המתקן שלנו כעבור 20 או 30 דקות."

ד"ר מארק בראונר

"בחרתי להתנגד בדרך אחרת - באמצעות פעולה אקדמית."

ד"ר עבד אל-והאב אבו אל-עמרין

"אני שם, מסתכל על שני הילדים האלה, ותוהה מה הם עשו?"

ד"ר מוחמד טאהיר

"הוא הולך בעיר פצועה ומחפש תחבושות כדי שהרופאים יוכלו לטפל בבנו."

ד"ר עז א-דין שהאב

""הם רעבים, אין להם תרופות ואין להם מקום בטוח""

ד"ר מימי סייד

"אני לא יכול ללכת יותר לבית הספר ואני לא זוכה לראות את חבריי."

תרכיה אבו קריים

ד"ר בהאבנה צ'אולה

"לנסות להסביר לילד קטן שאתה עומד להשתמש במסור כדי לחתוך את העצם שלו."

ד"ר עבדאללה גאלי

"מן הסתם, זה היה ניסיון להלחיץ אותי ולשחק לי בראש"