עדויות

אודות ארכיון העדויות

עדות היא דבר אחר לגמרי מדוח, מנתון, מכותרת. היא נושאת בתוכה את חוויתו של אדם ספציפי, בזמן ספציפי, ומטילה על המאזין חובה שקשה להתחמק ממנה: להקשיב. הארכיון הזה אוסף עדויות של אנשים שהיו שם — רופאים, אנשי צוות רפואי, אזרחים — ומביא את קולם, בלתי מתורגם ובלתי מסונן, לכל מי שמוכן לשמוע.

אזהרת טריגר

חלק מהתכנים עלולים לעורר מצוקה או רגשות קשים. מומלץ לגלות שיקול דעת לפני הקריאה

מאחורי העדויות

הקדמת המתרגמים מבוא מאת ד"ר מיכל פלדון, רופאת ילדים וראומטולוגית מכתב מאת ד"ר עז א-דין שהאב חמלה כמעשה פוליטי של התנגדות

צוותי רפואה בינלאומיים

עם פרוץ המלחמה, נאסרה כניסתם של עיתונאים בינלאומיים לרצועת עזה. היוצאים מן הכלל שיכלו להיכנס לעזה היו כמה עשרות רופאים ואנשי צוות בריאות בינלאומיים, בעלי ניסיון רב בזירות מלחמה, שכניסתם לרצועה אושרה באופן מוגבל.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

צוותי רפואה עזתים

הם בבתי החולים, נאבקים לטפל בפצועים - ילדים, נשים, קשישים, אזרחים - להעניק טיפול רפואי, ללא חומרי הרדמה, ללא מכשירים, ללא תרופות, בבתי חולים השרויים במצור ואף מופגזים ישירות, תוך שהם עצמם הופכים למטרה.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

"אני זוכרת את מבטו הריק ואת קולו הרך לוחש לי באוזני. הלוואי והייתי מת איתם."

ד"ר טניה חאג'-חסן

קנדה

מרץ 2024

עדויות

אודות ארכיון העדויות

מאחורי העדויות

צוותי רפואה בינלאומיים

צוותי רפואה עזתים

"אני זוכרת את מבטו הריק ואת קולו הרך לוחש לי באוזני. הלוואי והייתי מת איתם."

ד"ר טניה חאג'-חסן

"היקף האלימות המופנית כלפי אזרחי עזה אינו דומה לשום דבר שמישהו מאיתנו ראה אי פעם."

152 אנשי צוות רפואי אמריקאים

"הטראומה לא קורית רק בילדים בני שלוש או ארבע עכשיו, היא קורית בילדים שלהם ואחרי זה בילדים של הילדים שלהם."

ד"ר אחמד יוסף

"אלו לא תנאים למגורים."

ד"ר מימי סייד

"יש גם ילדים שפגשתי, שאיבדו את כל משפחותיהם."

ד"ר חאלד דאווש

"הם מעולם לא היו כאן. הם מעולם לא ראו במו עיניהם מה קורה, לא שמעו את הצרחות, לא הריחו את הבשר הנרקב, לא רעדו מהפצצה המתמדת."

ד"ר טום פוטוקר

"ילדי עזה, עיניהם פקוחות לרווחה ומלאי תמימות, עברו זוועות שאף ילד לא צריך לחוות לעולם. "

ד"ר מימי סייד

"מצד אחד אתה רואה את שרידי עזה ומהצד השני יש אדמה חקלאית שמושקית, וזה מאוד דיסטופי."

ד"ר ויקטוריה רוז

"היא לא הייתה לוחמת. היא הייתה אישה בהריון שישבה בביתה כשפצצה נפלה על ראשה."

ד"ר אחמד יוסף

"עוד יום של הרס כאן בעזה."

ד"ר טום פוטוקר

"הוא העלה אותי לטיפול נמרץ והראה לי כמה וכמה מכשירים רפואיים שונים. ובכל אחד מהם נראה שהיה חור ירי במסך. הוא אמר: “אני לא מבין.”"

ד"ר קלייטון דלטון

"ב-20 הדקות הראשונות אני אישית קבעתי מוות של בין שמונה לשנים-עשר אנשים — ילדים ונשים."

ד"ר מורגן מקמונאגל

"לא היה שום מזון לתינוקות שזה עתה נולדו, לכל התינוקות האלה."

ד"ר ניק מיינארד

"אי אפשר להגיד לנהג אמבולנס לקחת ילדים ישירות לחדר המתים. ולכן יש אזור שבו הם יכולים למות, ליד ילדים אחרים במצב דומה, אזור שבו המשפחות איתם ומתפללות."

ד"ר פירוז סידהווה

"בפיצוצים הילדים נכוו, או נפצעו מרסיסים, או שחלק מהבניין שקרס היה מוחזק עליהם וגורם למעין פצע רקמות רכות עם או בלי פגיעה בעצמות."

ד"ר ויקטוריה רוז

"בחדר מיון שם, מכונות הנשמה היו נדירות, ואם היה בן 70 ואדם בן 20 שזקוקים למכונת הנשמה, היינו צריכים להחליט מי מקבל אותה."

ד"ר עזיז רחמאן

""הם רעבים, אין להם תרופות ואין להם מקום בטוח""

ד"ר מימי סייד

"רופא מחויב לדבר בשם המטופלים שלו, זה לא מספיק רק לעשות את הניתוח, העבודה שלי זה גם לספר מה ראיתי."

ד"ר פירוז סידהווה

"אני זוכר את הרופא המרדים מתחנן בטלפון לדם מבנק הדם. "

ד"ר סאמר עטר

"המקומיים, כשאני מדברת איתם, הם תמיד מלאי תקווה, חזקים ועמידים. "

ד"ר מימי סייד

"אם יש כאוס כלשהו הם פשוט מתחילים לפתוח באש. ואז אנחנו רואים את זה בתוך המתקן שלנו כעבור 20 או 30 דקות."

ד"ר מארק בראונר

"האיש הזה היה כל כך בטראומה, שאני בכנות לא יכול לדמיין אותו עוד אי פעם עוסק ברפואה."

ד"ר בן תומפסון

"המנתח מולי, מנתח מאוד סטואי, חסר רגש, חזק ועמיד, פשוט פרץ בבכי."

ד"ר סאמר עטר

"אימהות אפילו לא יכולות להניק בגלל שהן סובלות מתת תזונה כה חמורה"

ד"ר ניק מיינארד

"החלטתי ללכת לאבראהים להחליף את התחבושות". בזמן שצעד במסדרון החריד פיצוץ את בית החולים. "הדלת לידי נפתחה ופגעה בי, הרחתי את העשן""

ד"ר מארק פרלמוטר

ד"ר פירוז סידהווה

"מן הסתם, זה היה ניסיון להלחיץ אותי ולשחק לי בראש"

ד"ר מוחמד אבו מוסא

"הישראלים ירו פצצה מונחית GPS על הבית שבו שהה צוות רפואי בריטי."

ד"ר עאמר שועייב

"מצב חירום בבית חולים שיפא בעזה"

ד"ר מרוואן אבו סעדה

"ניתחנו בסביבה לא סטרילית שלא הייתה ניתנת לדמיון בארצות הברית. הייתה לנו גישה מוגבלת לציוד רפואי חיוני"

ד"ר אירפאן גלאריה

"בחרתי להתנגד בדרך אחרת - באמצעות פעולה אקדמית."

ד"ר עבד אל-והאב אבו אל-עמרין

"היו ילדים עם כוויות של 70% עד 80% מגופם."

ד"ר מוחמד מוסטפא

ד"ר רזאן אל-נחאס

"אנחנו מחפשים את בנה של אחותי. כל יום אני הולכת איתה כדי לנסות לזהות את הגופה."

רופא אנונימי

"הדבר האחרון שרציתי לעשות היה לקחת ממנו את התקווה. אז אמרתי, 'לא, בעזרת האל, אנחנו מנסים הכל.'"

ד"ר אירטזה ח'אן

"אני חש חוסר אונים בלתי נסבל מול המטופלים הגוססים שלי. אינספור פעמים נכשלתי לאחות את גופותיהם המרוסקות של ילדים."

ד"ר עלי תהראוי

"ראיתי יותר ילדים נשרפים ממה שראיתי אי פעם בכל חיי ביחד. "

ד"ר מארק פרלמוטר

"כל מי שהיה בתוך שדה תימן ספג לפחות פעם אחת מכות באלות, באגרופים, בעיטות, או אפילו נשיכות מכלבים."

ד"ר ח'אלד אל-סר

ד"ר טניה חאג'-חסן