עדויות

אודות ארכיון העדויות

עדות היא דבר אחר לגמרי מדוח, מנתון, מכותרת. היא נושאת בתוכה את חוויתו של אדם ספציפי, בזמן ספציפי, ומטילה על המאזין חובה שקשה להתחמק ממנה: להקשיב. הארכיון הזה אוסף עדויות של אנשים שהיו שם — רופאים, אנשי צוות רפואי, אזרחים — ומביא את קולם, בלתי מתורגם ובלתי מסונן, לכל מי שמוכן לשמוע.

אזהרת טריגר

חלק מהתכנים עלולים לעורר מצוקה או רגשות קשים. מומלץ לגלות שיקול דעת לפני הקריאה

מאחורי העדויות

הקדמת המתרגמים מבוא מאת ד"ר מיכל פלדון, רופאת ילדים וראומטולוגית מכתב מאת ד"ר עז א-דין שהאב חמלה כמעשה פוליטי של התנגדות

צוותי רפואה בינלאומיים

עם פרוץ המלחמה, נאסרה כניסתם של עיתונאים בינלאומיים לרצועת עזה. היוצאים מן הכלל שיכלו להיכנס לעזה היו כמה עשרות רופאים ואנשי צוות בריאות בינלאומיים, בעלי ניסיון רב בזירות מלחמה, שכניסתם לרצועה אושרה באופן מוגבל.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

צוותי רפואה עזתים

הם בבתי החולים, נאבקים לטפל בפצועים - ילדים, נשים, קשישים, אזרחים - להעניק טיפול רפואי, ללא חומרי הרדמה, ללא מכשירים, ללא תרופות, בבתי חולים השרויים במצור ואף מופגזים ישירות, תוך שהם עצמם הופכים למטרה.

עדויות

אודות ארכיון העדויות

מאחורי העדויות

צוותי רפואה בינלאומיים

צוותי רפואה עזתים

"מסוק אפאצ'י מרחף מעל בית החולים אל-קודס, והוא יורה. כרגע אנחנו מוקפים לחלוטין על ידי כוחות הכיבוש והם מקיפים את בית החולים."

אנדי קלארק ווהן

"כשהתחלנו לעבוד היינו בהלם מהפגיעות. חומרי נפץ רבי־עוצמה קרעו סלעים, רצפות וקירות והטיחו אותם בבני אדם, שחדרו דרך העור בגלי עפר ושברי בניין."

ד"ר מארק פרלמוטר

ד"ר פירוז סידהווה

"אני שם, מסתכל על שני הילדים האלה, ותוהה מה הם עשו?"

ד"ר מוחמד טאהיר

"כמעט כל יום, מישהו מהרופאים, מהאחיות או מהפרמדיקים פוגש קרוב משפחה שנפגע והובא לבית החולים."

ד"ר טום פוטוקר

"ההודעה האחרונה שלה הייתה: ״זה מקרה חירום. הפטרייה אוכלת לה את הפנים.״"

ד"ר גרהאם גרום

"כל סוג של נכות בעזה היא גזר דין מוות"

ד"ר יאסר ח'אן

"האם אנו באמת קוראים לזה הפסקת אש?"

ד"ר מורטן רוסטרופ

"ברגע שבעלה הגיע הביתה כדי להיות עם הילדים בזמן שאשתו בעבודה במשמרת במחלקת החירום, הבית הותקף."

ד"ר טניה חאג'-חסן

"השורה התחתונה היא שזו סוגיית זכויות אדם וילדים נרצחים. זה חייב להיפסק. ואנחנו חייבים להפסיק לתמוך בזה. "

ד"ר ויקטוריה רוז

"אני מוצא את עצמי רוצה לבכות כל הזמן, אבל פשוט אין לי זמן, ואני ממשיך ועובר לחולה הבא."

ד"ר מארק בראונר

ד"ר מוחמד טאהיר

"הם מעולם לא היו כאן. הם מעולם לא ראו במו עיניהם מה קורה, לא שמעו את הצרחות, לא הריחו את הבשר הנרקב, לא רעדו מהפצצה המתמדת."

ד"ר טום פוטוקר

"היא הזכירה לי את הבת שלי."

ד"ר ייפנג ג'י

ד"ר יארה אבו-חמדה

ד"ר דורוטאה גוצ'ירדו

ד"ר ריזוואן מינחס

ד"ר בן תומפסון

ד"ר נור אל אמין

"קשישים היו המקום שבו ליבי באמת צנח."

ד"ר אנה ג'ילאני

"הם הורו לו לעזוב את המטופל שעליו עבד לחבוש את הפצע. הוא סירב לעשות את זה. אז הוא נורה בברך."

ד"ר מארק פרלמוטר

"לנסות להסביר לילד קטן שאתה עומד להשתמש במסור כדי לחתוך את העצם שלו."

ד"ר עבדאללה גאלי

"למרות כל מה שקרה לו, אחמד מאוד רצה לספר את סיפורו"

ד"ר אנדרו פרגוסון

"המקומיים, כשאני מדברת איתם, הם תמיד מלאי תקווה, חזקים ועמידים. "

ד"ר מימי סייד

"זוהי שוב קריאה דחופה לעצור זאת וקריאה דחופה לעזרה. "

ד"ר מימי סייד

"נורמליזציה של מצב שבו נורמלי להרוג רופאים."

ד"ר פירוז סידהווה

"מצד אחד אתה רואה את שרידי עזה ומהצד השני יש אדמה חקלאית שמושקית, וזה מאוד דיסטופי."

ד"ר ויקטוריה רוז

"לעתים קרובות אין מספיק משככי כאבים. אבל הילדים לא צועקים על הכאב, הם צועקים: 'אני רעב! אני רעב!'""

ד"ר אקצא דוראני

"כל יום שהייתי שם, ראיתי ילד נורה בראש. זו לא תאונה."

ד"ר פירוז סידהווה

ד"ר תמי אבוגנים

"הילד הזה היה בן שש."

ד"ר מארק פרלמוטר

"ניתחנו בסביבה לא סטרילית שלא הייתה ניתנת לדמיון בארצות הברית. הייתה לנו גישה מוגבלת לציוד רפואי חיוני"

ד"ר אירפאן גלאריה

"אני לא יודעת את מי מהקולגות שלי אראה שוב"

ד"ר אמברין סלימי

"בחרתי להתנגד בדרך אחרת - באמצעות פעולה אקדמית."

ד"ר עבד אל-והאב אבו אל-עמרין

"ככל שהתקרב זמן שחרורם, הם דיווחו על רמות גוברות של אלימות פיזיות והתעללות."

ד"ר מיהיר צ'אודהרי

"לקחו את הצוות הרפואי לחקירות אחד אחד."

ד"ר אחמד אל-כחלות

"המטופלים שלי היו ילדים בני שש עם רסיסים בלב וכדורים במוח, ונשים בהריון."

ד"ר פירוז סידהווה

"אתה מנסה להתנהג כמו רופא, באופן מקצועי, בנקודה הזו. מצד שני, אתה בן אדם, אתה אדם, ואתה לא יכול להתאפק, ומתחיל לבכות בלי שליטה"

ד"ר אחמד מוח'ללאתי

"אמו מספרת לרופא שניסתה להניק אותו אך לא היה לה די חלב. כשתחליפי החלב התייקרו ויצאו מהישג ידה, החלה להאכיל אותו באמצעות אבקת קורנפלור מומסת במים. "

ד״ר אחמד אל פארה

"אני חש חוסר אונים בלתי נסבל מול המטופלים הגוססים שלי. אינספור פעמים נכשלתי לאחות את גופותיהם המרוסקות של ילדים."

ד"ר עלי תהראוי

"לא ידעתי מה לעשות. האם לצעוק או לבכות או לשאת את הבת שלי?"

ד"ר מימי סייד

ד"ר תמי אבוגנים