עדויות

אודות ארכיון העדויות

עדות היא דבר אחר לגמרי מדוח, מנתון, מכותרת. היא נושאת בתוכה את חוויתו של אדם ספציפי, בזמן ספציפי, ומטילה על המאזין חובה שקשה להתחמק ממנה: להקשיב. הארכיון הזה אוסף עדויות של אנשים שהיו שם — רופאים, אנשי צוות רפואי, אזרחים — ומביא את קולם, בלתי מתורגם ובלתי מסונן, לכל מי שמוכן לשמוע.

מאחורי העדויות

הקדמת המתרגמים מבוא מאת ד"ר מיכל פלדון, רופאת ילדים וראומטולוגית מכתב מאת ד"ר עז א-דין שהאב חמלה כמעשה פוליטי של התנגדות

צוותי רפואה בינלאומיים

עם פרוץ המלחמה, נאסרה כניסתם של עיתונאים בינלאומיים לרצועת עזה. היוצאים מן הכלל שיכלו להיכנס לעזה היו כמה עשרות רופאים ואנשי צוות בריאות בינלאומיים, בעלי ניסיון רב בזירות מלחמה, שכניסתם לרצועה אושרה באופן מוגבל.

לצפייה בעדויות אודות הפרויקט

צוותי רפואה עזתים

הם בבתי החולים, נאבקים לטפל בפצועים - ילדים, נשים, קשישים, אזרחים - להעניק טיפול רפואי, ללא חומרי הרדמה, ללא מכשירים, ללא תרופות, בבתי חולים השרויים במצור ואף מופגזים ישירות, תוך שהם עצמם הופכים למטרה.

עדויות

אודות ארכיון העדויות

מאחורי העדויות

צוותי רפואה בינלאומיים

צוותי רפואה עזתים

"לא ידעתי מה לעשות. האם לצעוק או לבכות או לשאת את הבת שלי?"

ד"ר מימי סייד

ד"ר תמי אבוגנים

ד"ר מארק פרלמוטר

ד"ר אייאז פאתן

ד"ר נביל ראנה

ד"ר מוחמד עדיל חליל

ד"ר יאסר עריאן

מירנדה קללנד

צ'ארלס בלאהה

"היא הזכירה לי את הבת שלי."

ד"ר ייפנג ג'י

ד"ר יארה אבו-חמדה

ד"ר דורוטאה גוצ'ירדו

ד"ר ריזוואן מינחס

ד"ר בן תומפסון

ד"ר נור אל אמין

"כאן בעזה אין בכלל קוצבי לב זמינים."

ד"ר טארק לובאני

ד"ר זישאן סדיקי

ד"ר חביב רחמן

"הוא העלה אותי לטיפול נמרץ והראה לי כמה וכמה מכשירים רפואיים שונים. ובכל אחד מהם נראה שהיה חור ירי במסך. הוא אמר: “אני לא מבין.”"

ד"ר קלייטון דלטון

"ב-20 הדקות הראשונות אני אישית קבעתי מוות של בין שמונה לשנים-עשר אנשים — ילדים ונשים."

ד"ר מורגן מקמונאגל

"עכשיו אני מבינה מדוע כל הילדים האלה נכנסים למחלקת המיון כשהם רועדים."

ד"ר טניה חאג'-חסן

ארווה דיימון

"הילד הזה היה בן שש."

ד"ר מארק פרלמוטר

"כאשר מתרחש פיצוץ, כל מה שסביבך הופך לנשק."

ד"ר ויקטוריה רוז

"אי אפשר לחשוב שילד בן שנתיים הוא לוחם."

ד"ר אדם חמאוי

"אתה ניצב בפני בחירה: לעזוב כדי לדאוג לטיפול בילדך [...] לעומת להשאיר את משפחתך מאחור ולדעת שאולי לעולם לא תראה אותם שוב."

ד"ר מוחמד טאהיר

"אם יש כאוס כלשהו הם פשוט מתחילים לפתוח באש. ואז אנחנו רואים את זה בתוך המתקן שלנו כעבור 20 או 30 דקות."

ד"ר מארק בראונר

"זוהי שוב קריאה דחופה לעצור זאת וקריאה דחופה לעזרה. "

ד"ר מימי סייד

"הם בסופו של דבר שותים את המים האלה שנועדו רק לשטיפה."

ד"ר מימי סייד

"ברגע שבעלה הגיע הביתה כדי להיות עם הילדים בזמן שאשתו בעבודה במשמרת במחלקת החירום, הבית הותקף."

ד"ר טניה חאג'-חסן

"כל הילדים האלה הגיעו לבושים בבגדי החג שלהם."

ד"ר רזאן אל-נחאס

"לא ייאמן שהצלפים המאומנים ביותר בעולם ירו בטעות בילד בן שלוש בראש."

ד"ר מארק פרלמוטר

ד"ר פירוז סידהווה

"רופא מחויב לדבר בשם המטופלים שלו, זה לא מספיק רק לעשות את הניתוח, העבודה שלי זה גם לספר מה ראיתי."

ד"ר פירוז סידהווה

"מה שאני רואה כל יום אלו אנשים רזים בצורה קיצונית. הם איבדו את כל מסת השריר שלהם. "

ד"ר מילנה אנג'לובה-צ'י

"הדבר היחיד שעובר לי בראש הוא שאם זה היה סט של סרט, היית אומרת למי שבונה תפאורות לסרטים שזה יותר מדי, שזה מוגזם."

ד"ר מלינדה ברקנל

ד"ר טניה חאג'-חסן

ד"ר ת'אר אחמד

"כל יום שהייתי שם, ראיתי ילד נורה בראש. זו לא תאונה."

ד"ר פירוז סידהווה

ד"ר תמי אבוגנים

"אני לא יודעת את מי מהקולגות שלי אראה שוב"

ד"ר אמברין סלימי

"הם לא נותנים לעיתונאים להיכנס והורגים את העיתונאים העזתים שנמצאים שם, אז הרופאים שמגיעים חושפים לעולם את האמת."

ד"ר מימי סייד

"ראיתי אותו בחדר המיון מנסה להחיות אדם שזרועותיו ורגליו, סליחה, שתי רגליו וזרוע אחת פוצצו."

ד"ר טניה חאג'-חסן

"היא לא הייתה לוחמת. היא הייתה אישה בהריון שישבה בביתה כשפצצה נפלה על ראשה."

ד"ר אחמד יוסף

"האישה שעל שולחן הניתוחים פצועה קשה. בעלה וכל ילדיה נהרגו. היא לא יודעת זאת עדיין. "

ד"ר טום פוטוקר

ד"ר ויקטוריה רוז

ד"ר גרהאם גרום

"מסוק אפאצ'י מרחף מעל בית החולים אל-קודס, והוא יורה. כרגע אנחנו מוקפים לחלוטין על ידי כוחות הכיבוש והם מקיפים את בית החולים."

אנדי קלארק ווהן

"אני לא בטוחה שנוכל להציל את הזרוע שלה."